האחדות, נשאנוך בלי מילים...
אפורה, עקשנית ושותקת...
שבוע לאחר הבחירות שכונו ״הגורליות ביותר לעתיד המדינה״, והערפל כבד. לוחמי שריון נוהגים לומר שבמהלך קרב, לפני שיוצאים לתמרון חדש, יש לחכות שהאבק ישקע. שהאופק יתבהר מעט, כדי שניתן לקבל החלטה לאיזה כיוון מסתערים.
אבל בישראל, כמו בישראל, אבק קטן עלינו. ערפל קרב זה בנוהל הרגיל. בלגן זו סיסמת חיים. בואו נאלתר, רובנו אומרים, וזה כבר יסתדר.
אלא שבשלב זה של חיינו לא נראה שמשהו יכול להסתדר. הדרך מלאת מהמורות. ברגע זה מתעוררת המקהלה, שקמה אד־הוק אחרי כל מערכת בחירות ללא הכרעה ברורה. והמקהלה צועקת - אחדות, אחדות.
חלק מהאבק יתפזר בתום סבב ההתייעצויות בבית הנשיא.
נציגי הסיעות יגיעו להיפגש עם הנשיא יצחק הרצוג. הם יתבקשו להמליץ לנשיא על מי להטיל את הרכבת הממשלה. האפשרויות לא גדולות. נתניהו או איזנקוט. מן הסתם, הנשיא, שממש דוחף לאחדות, יבקש גם את עמדתם בנושא. הוא גם ינסה לקבל גיבוי לעמדתו מבכירי המשק ומפוליטיקאים לשעבר. דוגמה לכך הם ותיקי גולני, שפרסמו אתמול מודעה גדולה בתקשורת שבה הם פונים לגדי איזנקוט: ״גדי היקר, בשעה הרת גורל זו, כשההצגה בידיך והרוחות סוערות, מחזקים את ידיך ומביעים אמון בך, בחוכמתך וביכולתך לקבל החלטות נכונות. נדרשת הכרעה קשה, שייתכן שתיראה כלא פופולרית בעיני חלק מהציבור. אין החלטות קלות. לשם כך נתן לך העם את קולו... אל נא תירא״.
הפכתי והפכתי בטקסט ולא הצלחתי להבין לאיזו דרך שולחים אותו חבריו, ובהם גבי אשכנזי, משה קפלינסקי, אורי שגיא, איל וולדמן, גבי אופיר, צבי פולג ורבים־רבים אחרים. האם כוונתם לאחדות או לא לחשוש וללכת עם החרדים ו/או עם הערבים או לממשלת מיעוט.
הם לא היחידים. ההצעות עפות מכל עבר. גם לנתניהו, שממלא פיו מים ומחכה לראות על מי תוטל מלאכת המרכבה. ברירת המחדל שלו והעדיפה עבורו היא בחירות חדשות. לו רצה אחדות, היה אומר זאת. הדבר היחיד שהוא ושופריו הנאמנים עושים זה המשך קמפיין ההפחדה נגד 20 אחוזים מהאוכלוסייה ונגד ראשי גוש השינוי. טוען שלא יפעלו נגד איראן וחמאס. זה לצד מתקפה נגד כשרות תוצאות הבחירות בשל מעשה שהיה או לא היה, ואם היה - מזערי היה. לא משנה גם העובדה שמול המצלמות התיישבו השופט סולברג, ולצידו ראש השב"כ, היועמ״שית ומנכ״ל ועדת הבחירות, שאמר שגם אם יימצא בדל ראיה בפרשה, אין בכך כדי לשנות את תוצאות הבחירות.
ואולי הכי חשוב: אף אחד לא אומר איך תיווצר האחדות. מי יעמוד בראש, ומה הם רוצים להשיג במסגרת ממשלה שכזו. מאחר שכאשר מדברים על ממשלת אחדות מדברים על חיבור עם הליכוד, תמיד עם הליכוד, שואלים המהדרים - ואיך יוודאו שנתניהו לא יכייס, שוב, את שותפיו? התשובה - לא יידעו עד שיתברר להם שהבית כבר לא רשום על שמם. אציע אפשרות אחרת: אחדות היא לא רק בין הליכוד לבין יתר העולם. זו אינה גזירת גורל. חיבור בין גוש השינוי לבין המפלגות החרדיות והערביות, גם הוא אחדות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
