הוויכוח על עתידה של המדינה: האם הישראליות באה על חשבון הציונות?

בעשורים האחרונים הולך ומעמיק בשיח הציבורי שסע מושגי שאינו סמנטי בלבד: המתח בין "השלם הישראלי" לבין "השלם הציוני". "השלם הישראלי" הוא תוצר של שאיפה לנורמליזציה אזרחית. זוהי תפיסה "ישראלית" המקדשת את ההווה ואת הנוחות האישית ולוקה בעיוורון היסטורי.

לעומתה, "השלם הציוני" רואה במדינת ישראל חוליה בשרשרת הדורות של העם היהודי.

הציונות אינה רק תנועה להקמת מקלט לפליטים, אלא תנועת תחייה לאומית, תרבותית ורוחנית. "השלם הציוני" לא מסתפק בקיים. הוא נושא עימו ייעוד, ערבות הדדית ואחריות כלפי העם היהודי כולו - בארץ ובתפוצות.

מחבר בין צדק היסטורי לשאיפה לחברת מופת, ומבין שזכות הקיום שלנו כאן לא נשענת על כוח הזרוע בלבד, אלא גם על עומק השורשים והתודעה ההיסטורית.

הסכנה בהעדפת "השלם הישראלי" נחשפה בעוצמה במשברי השנים האחרונות. חברה שמשילה מעליה את האתוס המשותף ושוקעת בפרגמנטציה של זהויות אזרחיות מתקשה לעמוד בסופות אזוריות.

מנגד, עוצמתה של ישראל נשענת בדיוק על אותם רבדים ציוניים שלא ניתנים למדידה במונחים כלכליים: רוח ההתנדבות, תחושת הגורל המשותף, הזיקה לארץ ישראל - ובמיוחד הזיקה ליהדות ולזהות היהודית כאבן יסוד במדינת היהודים - מתוך הבנה עמוקה שאנו חלק מסיפור גדול בהרבה מרווחתו של היחיד.

אין פירוש הדבר מחיקת היסוד הישראלי. המדינה חייבת להעניק שוויון זכויות, חוק וסדר לכל תושביה. אך הישראליות צריכה לשמש מסגרת ממלכתית המשרתת את הרעיון הציוני - ולא להחליף אותו. כשהישראליות מנסה לבטל את הציונות, היא כורתת את הענף שעליו היא יושבת.

התמורות שעלו מן הקלפי מחדדות את ההקשר הביטחוני הדחוף: מול אתגרי הביטחון החמורים של מדינת ישראל, חובה להישען על "השלם הציוני" כדי להגן על האינטרסים ועל צרכיה הביטחוניים של המדינה. הדבר מקבל משנה תוקף קל וחומר כשהמפלגות הערביות בוחרות לא להתנתק מהשאיפות הלאומיות של העם הפלסטיני, ואף הוסיפו למאבק רובד של אסלאם פוליטי בעל שאיפות ג'יהאדיות.

מדינת ישראל וממשלותיה באשר הן חייבות להישאר מחוברות למשולש ההיסטורי שהוא הבסיס להקמתה ולהמשך קיומה של המדינה: הזהות היהודית, המפעל הציוני והביטחון הלאומי - כל אלה, ברוח מגילת העצמאות ותוך שימור חירויות הפרט. כל פשרה מול הג'יהאד האלים או מול האסלאם הפוליטי תוביל לאסונות נוספים, ותשחק את יכולתה של ישראל להתמודד עם האיומים המתהווים מבית ומחוץ.

ביטחון וזהות שזורים זה בזה: הזהות היא חגורת ביטחון, והביטחון שומר על הזהות. כמו בעולם כולו, גם בישראל - מלחמת הציוויליזציות בין האסלאם הרדיקלי לעולם החופשי לובשת חליפות שונות. זה קורה גם בתוכנו, ועלינו לגדוע זאת לאלתר. רק אם "השלם הציוני" יוביל את המחנה וייתן תוקף ומשמעות ל"שלם הישראלי", נדע להבטיח את שגשוגה של מדינת היהודים לדורי דורות. תוצאת הבחירות האחרונות והשלכותיהן חייבות להעיר אותנו.

הכותב הוא ראש המכון למדיניות ביטחון בתנועת הביטחוניסטים