מיהו חרדי? חרדי הוא אדם שחרד תמיד על שמירת החרדיות שלו. חרדים הם כל כך חרדים לשמירת המסורת, שהם מפרידים בנים ובנות כבר מגיל 3, דוגלים בהשקעה במאה אחוז בלימוד, ואפילו מתלבשים כמו שהתלבש הסבא של הסבא שלהם. הם כל כך חרדים, שהם מקיימים את תרי"ג המצוות קלה כחמורה, בלי בערך, בחרדה אמיתית.
גם בפוליטיקה, במבנה המפלגות, הם דבקים במקור ובמסורת. המפלגות החרדיות מתנהלות על פי רבני מועצת גדולי התורה, וזה לא בטעות. זה לא שאין בעיות. לא הכל מושלם, וברור שחלק מהדברים צריכים תיקון. אבל עדיין, כחרדית, אני ממשיכה את המסורת, וכמוני רוב־רובם של החרדים. כי אצלנו, גם כשיש ביקורת - מתקנים אותה מבפנים מתוך כפיפות לגדולי התורה. לא שוברים את הכלים ולא יוצאים נגד הרבנים.
זו הסיבה שבגללה הציבור החרדי התנער בקלפי מהמפלגה שקראה לעצמה בשם האירוני "מפלגת הציבור החרדי", והותיר אותה עם מספר זעום של קולות (אלפים בודדים, פחות אלפים ממספר האצבעות בכף יד אחת). איך ייתכן שלמרות הקיטורים הרבים שנשמעו ברחוב החרדי, המפלגה הזו נחלה כישלון כה צורב? איך ייתכן שלמרות הקמפיין היקר והנוצץ, מספר זעום כל כך של מצביעים הביעו בה אמון?
מעבר לעובדה שהם הלכו בניגוד לדעת הרבנים, שברו את הכלים ופרשו מהקהל - כדאי להבין משהו: עבור אדם חרדי, ההצבעה בקלפי אינה מתן ציון לחבר כנסת כזה או אחר. ראיתם פעם מישהו שמרוצה מהפוליטיקאי שלו? אנשים תמיד לא מרוצים, זה לא חידוש.
אבל בציבור החרדי, יש הבדל תהומי בין שיחות מרמור בבית הכנסת לבין רגע האמת בקלפי. עבור החרדים, הפתק בקלפי הוא הצהרת זהות ושייכות. הוא ציות ל"דעת תורה", ולפוליטיקה הרגילה אין שום כוח מול הציווי הזה.
אנשים תמיד מחפשים את מפלגת הבלון הנוצץ והמבריק. בכל מערכת בחירות קמה בקול תרועה רמה איזו מפלגה שמפזרת הבטחות כאילו יש פתרונות קסם קלים, כולם באולפנים מתלהבים ורצים אחריה - ואחרי כמה חודשים היא מתנפצת אל קרקע המציאות הפוליטית ונעלמת כלא היתה.
גם הפעם הם עשו רעש גדול במדיה. קומץ קולני דיבר עם עצמו וייצר אשליה אופטית של סחף אדיר. היה להם גם הרבה כסף, כסף שהגיע מאנשים שלא אוהבים חרדים, מארגונים ומתורמים שכל מטרתם היא לשנות את החרדים ולפגוע בחרדיות המסורתית. הציבור החרדי, בחושיו המחודדים, זיהה את הניסיון החיצוני הזה "לחנך" אותו, ופעל בדיוק להפך - התכנס והתקפד כדי להגן על הבית.
וברגע האמת, מאחורי הפרגוד, כל הרעש התקשורתי הזה התפוגג. כשהמצביעים החרדים עמדו לבדם מול בוראם ומול מצפונם, התברר שוב שרוב־רובו של הציבור החרדי האמיתי נשאר חרדי גם בקלפי, דבק במסורת אבותיו ולא זז מילימטר מדעת הרבנים.
ד"ר רבקה רביץ היא סופרת ומרצה, ראשת הסגל של נשיא המדינה העשירי, ראובן ריבלין
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו