כבוד הנשיא, הכדור אצלך: המבחן של הרצוג אחרי הבחירות

המפלגות מבקשות הכרעה, המנהיגים מבטיחים ניצחון ומקווים לקבל את המנדט להרכיב ממשלה.

ראוי להיערך גם לתרחיש שבו אף אחד מהם לא יצליח בכך. במקרה כזה עשוי מי שאינו מתמודד בבחירות למלא תפקיד מכריע ביום שלאחריהן: נשיא המדינה.

חוק יסוד: הממשלה קובע בסעיף 7 כי נשיא המדינה, "לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת", יטיל את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך. מדובר בהליך חוקתי מוגדר. הנשיא מקשיב להמלצות, בוחן את האפשרויות ומטיל את התפקיד. אלא שבמבוי סתום פוליטי משמעות תפקידו עשויה להיות רחבה מהפעולה הפורמלית.

ישראל כבר עמדה בפני מצב דומה. לאחר בחירות 1984, שלא העניקו לאף אחד יכולת להקים ממשלה בכוחות עצמו, פעל הנשיא חיים הרצוג לקידום הסכמה בין שמעון פרס ליצחק שמיר. מאמציו תרמו להקמת ממשלת האחדות ולגיבוש הסכם הרוטציה.

42 שנים לאחר מכן יושב בבית הנשיא בנו, יצחק הרצוג. ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, והנסיבות שונות בתכלית, אך התקדים ההיסטורי והמשפחתי מעניק למצב הנוכחי משמעות מיוחדת.

הנשיא המכהן אינו צריך לחפש דוגמה רחוקה לתפקיד שמוסד הנשיאות יכול למלא בשעת משבר. אביו הראה כיצד נשיא, שאין בידיו הסמכות לכפות הסכמה פוליטית, יכול לסייע ביצירת התנאים להשגתה. ישראל ניצבת בפני מציאות חברתית וביטחונית מורכבת. אירועי 7 באוקטובר, המלחמה והוויכוחים על האחריות, הביטחון ועתיד המדינה הותירו משקעים עמוקים.

מערכת בחירות נוספת, אם תידרש בגלל כישלון בהרכבת ממשלה, עלולה להעמיק את הקרע ולהאריך את אי־הוודאות. אין פירוש הדבר שממשלת אחדות היא פתרון קסם או שיש למחוק מחלוקות עקרוניות. אבל דווקא משום שהמחלוקות עמוקות נדרשת היכולת לנהל אותן במסגרת של אחריות משותפת.

כאן עשוי להימצא תפקידו המכריע של הנשיא. לא לבחור במקום הציבור, לא לכפות הסכם פוליטי, ולא להעדיף מחנה אחד על פני האחר. עליו להפעיל את משקלו הממלכתי כדי להביא את ראשי המפלגות לשולחן אחד, לבחון אפשרות להסכמות וליצור תנאים להקמת ממשלה רחבה. לא די בצילום משותף ובהצהרות על אחדות. נדרשים דיונים, ויתורים הדדיים והסכמה על משימות לאומיות שאפשר לקדם גם מתוך מחלוקת.

הנשיא אינו יכול להורות למנהיגים להישאר בחדר עד שייצא עשן לבן, אבל הוא יכול לשוב ולהפגיש ביניהם, לעודד הידברות ולהזכיר שהאחריות להקמת ממשלה אינה מסתיימת בחישוב מספר הממליצים. מוסד הנשיאות נועד לעמוד מעל המחלוקת המפלגתית. דווקא משום כך יש רגעים שבהם אסור לו להסתפק בטקסים ובסמלים.

בהיעדר הכרעה, יעמוד הנשיא בפני שאלה שאינה רק חוקתית אלא גם לאומית: האם היעדר רוב לאחד המחנות מחייב את ישראל לחזור לקלפיות, או שהוא מחייב את מנהיגיה ללמוד כיצד לשבת יחד? הבוחרים אינם חייבים להעניק לפוליטיקאים הכרעה נוחה. הפוליטיקאים חייבים לדעת מה לעשות גם כשהציבור אינו מעניק להם הכרעה כזאת. וכאן, כבוד הנשיא, עשוי לבוא לידי ביטוי תפקידך החשוב ביותר.

פרופ' פלדשטיין הוא היסטוריון בחוג ללימודי ארץ ישראל ולארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל