ארה"ב נסוגה מעיראק והותירה אותה כטרף בידי איראן

חמש שנים בדיוק לאחר שהאמריקנים נמלטו בעור שיניהם מאפגניסטן, מותירים מדינה זו לידי תנועת הטליבאן, הגיע בסוף החודש שעבר גם תורה של עיראק.

ב־30 בספטמבר השלימו הכוחות האמריקנים את נסיגתם וכך באו לסיומן 23 שנות נוכחות צבאית ושליטה של ארה"ב בעיראק. מאביב 2003 לאחר שהאמריקנים כבשו מדינה זו ומוטטו את משטרו של סדאם חוסיין.

וכמו במקרה של אפגניסטן מדובר בתבוסה. ניסיונה של ארה"ב לבנות מדינה עיראקית דמוקרטית ומשגשגת נכשל, והם מותירים את עיראק לאיראן ולמיליציות השיעיות הפועלות במדינה בסיועה ובחסותה. אלו עלולות למוטט את הצבא העיראקי, להפיל את הממשלה בבגדד ולהשתלט בשמה של איראן על המדינה. אין להם צורך להפוך לשליטיה של עיראק והם יכולים כמו במקרה של חיזבאללה לבנות לעצמם כוח צבאי בעל עוצמה ולאיים על מדינות המפרץ וישראל, תוך שהם מניחים לממשלה בבגדד להמשיך ולשלוט בכאילו.

לעיראק שאותה נטשו האמריקנים לפני כחודש ולאפגניסטן ממנה נמלטו לפני חמש שנים, יש הרבה משותף. בשתיהן שלטו בראשית המאה ממשלים סונים - (הטליבאן באפגניסטן ומשטרו של סדאם חוסיין בעיראק) שתיעבו את איראן, לחמו בה וסגרו עליה ממזרח וממערב. בשנת 2001 מוטטו האמריקנים את שלטון הטליבאן ובשנת 2003 כבשו את עיראק שהיתה לאורך מאות שנים שער נעול בפני ניסיונות חדירה של איראן אל הסהר הפורה בואכה חופי הים התיכון. בכך פטרו האמריקנים את איראן משני אויבים מרים.

כמו כן הם פירקו את הצבא ואת מוסדות המדינה בעיראק ויביאו אליה דמוקרטיה מערבית, שאליה לא היתה החברה העיראקית בשלה ומוכנה. התוצאה היתה עלייתם לגדולה של השיעים, המהווים כמחצית מהאוכלוסייה במדינה ואלו החלו במסע של רדיפה ונקמה בבני העדה הסונית המהווים מיעוט המונה כרבע מהאוכלוסייה בעיראק. התוצאה היתה הופעתו של דאעש שנלחם בשם הסונים בשיעים אבל זרע הרס וחורבן גם בסוריה והפיץ טרור בכל רחבי העולם ואף בארה"ב. נוכח המבוי הסתום וחוסר התוחלת בהמשך הנוכחות האמריקנית בעיראק החליטה וושינגטון לנתק מגע. אחרי הכל אלפי קילומטרים מפרידים בין בגדד לוושינגטון. אלא שבכל האמור במדינות האזור ובישראל מדובר בתמונה שונה לחלוטין.

זרועות התמנון האיראני

עיראק רחוקה מאות קילומטרים מגבול ישראל. אך כמו במקרה של חיזבאללה בלבנון, איראן הקימה בעיראק מליציות שיעיות הנאמנות לה, מימנה, חימשה ואימנה אותן ואלו מהוות כיום איום לא רק לממשלה בבגדד אלא גם לישראל בשל הטילים והכטב"מים שסיפקה להם איראן. הניסיון של דאעש מלמד שגם כנופיות טרור יכולות לנוע מרחק של מאות קילומטרים ממעמקי עיראק אל תוככי סוריה, בואכה רמת הגולן.

טראמפ שקיבל בבית הלבן את ראש ממשלת עיראק, עלי אל־זאידי, הגדיר אותו כ"בחור צעיר וחתיך" שעליו ניתן לסמוך, אבל עובדה שהממשלה העיראקית מיהרה להכריז כי בניגוד להבטחות ולהתחייבויות שלה לוושינגטון אין בכוחה ובכוונתה לפרק את המיליציות השיעיות הפועלות על אדמתה בשליחות איראן.

כל זה אינו מעניין את ארה"ב וגם בוושינגטון אין מוטרדים מקול הזעקה שמשמיעים הכורדים בעיראק ובסוריה. אלו התגייסו לסייע לארה"ב להילחם ולהביס את דאעש אבל הכושי עשה את שלו והכושי יכול ללכת. עתה נוטשים אותם האמריקנים - בעיראק לידי איראן ובסוריה לידי שרע ותורכיה.

הניסיון של דאעש מלמד שגם כנופיות טרור יכולות לנוע מרחק של מאות קילומטרים ממעמקי עיראק אל תוככי סוריה, בואכה רמת הגולן

איראן ספגה בשנים האחרונות שורה של מהלומות ובעיקר נפגעו שלוחיה בכל רחבי המזרח התיכון. סוריה של אסד נפלה וארגון חיזבאללה הוכה מכה קשה. צריך אפוא לוודא שהנטישה האמריקנית את עיראק, בצל דיווחים בדבר מו"מ חשאי שמנהלת ארה"ב עם איראן, לא תאפשר לזו לעשות קאמבק, וכצעד ראשון להשתלט על עיראק.