בשבוע שעבר התפשטה חברת הכנסת לשעבר אמילי מואטי מהבושה ומהפחד, וסיפרה לכל עם ישראל שחלתה בסרטן השד. היא פירטה מה עברה, את החששות, את הניתוח ואת ההחלמה הקשה. מואטי מתמודדת לכנסת במסגרת מפלגת הדמוקרטים. לא בעשירייה הראשונה, לא בראש הרשימה, ולא מועמדת לראשות הממשלה. למרות זאת, היא חשפה באומץ את מצבה הרפואי. חשבה שמגיע לבוחרים לדעת את מצבה הרפואי.
שבוע לבחירות לכנסת, ואף אחד מהמועמדים, מהאופוזיציה או מהקואליציה, לא הניח בפני הציבור את הגיליון הרפואי שלו באומץ וללא שקרים. לספר לבוחרים ממה הוא סובל, אילו כדורים הוא נוטל באופן קבוע, אם עבר ניתוחים, אם אובחן כחולה סרטן בעבר ואם עבר הקרנות.
איני מצפה שכל 120 חברי הכנסת יפרסמו רשימה שכזו, אבל זה בוודאי נדרש מאלו שרוצים לעמוד בראש הממשלה ולהנהיג את הספינה הזאת על גלי המציאות הסוערת שבה אנו חיים. חובה עליהם להציג בפנינו את מצבם הבריאותי. הדרישה הזאת אינה מציצנות - היא דרישה לגיטימית ממנהיגים שרוצים שנצעד אחריהם, כולל לשדה הקרב. שנתמוך בהחלטות שלהם. אנחנו רוצים לדעת אם מצבם הרפואי תקין, ולא משפיע על שיקול דעתם.
במדינות רבות בעולם - כולל בארה"ב, המדינה שאנו כה מעריצים - המצב ברור וידוע. הנשיא מפרסם את התיק הרפואי שלו, כולל בדיקות דם מפורטות ואם הוא נוטל תרופות קבועות ואילו. אמנם אין חוק פדרלי שמחייב אותם, אבל התפתח נוהג ציבורי ופוליטי שבמסגרתו נשיאים רבים פרסמו את מצבם הרפואי בדוח, בהצהרה חתומה של הרופא של הבית הלבן.
בישראל אין רופא רשמי של הבית בבלפור, אבל כל אזרחי ישראל, ובכללם המועמדים לראשות הממשלה, חברים באחת מקופות החולים, או שיש להם רופא אישי, כמו במקרה של רה"מ נתניהו. שבוע ליום הבוחר, יתכבדו ויפרסמו את מצבם הרפואי, אחרת נחשוב שיש להם מה להסתיר. בקואליציה רק נתניהו רץ לראשות הממשלה. באופוזיציה יש כמה מועמדים שרוצים להיות ראש הממשלה - גדי איזנקוט, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן. אין סיבה לעכב פרסום שכזה. אתם רוצים אחריות, אתם רוצים שנבחר בכם - אנחנו רוצים לדעת עליכם הכל, כולל מצבכם הרפואי, לפני הבחירות.
בשולי הדברים, שאינם שוליים כלל וכלל: ינון מגל וחבר נוסף בפאנל בערוץ 14 כינו את איזנקוט "קוף מרוקאי שמנוהל על ידי אשכנזים שמקיפים אותו". מגל הסביר שהתכוון למושג "קוף" הלקוח מהעולם הפלילי, שבו מטילים את האשמה על מישהו שמסכים לקחת על עצמו את העבירה; אך כך או כך, הוא מייחס לאיזנקוט חוסר יכולת לקבל החלטות עצמאיות והיעדר עמוד שדרה מסוג כלשהו, משום שהוא מרוקאי. בעולם מתוקן השניים היו עפים מחיינו. אך הם לא עפו, וראש הממשלה גינה רפות.
אז אגיד לשני הגזענים: אני קופה מזרחית שגאה באבי, שעלה מחלב שבסוריה ונמנה עם מקימי העיר נתניה, ובאמי, שהיא דור שביעי בארץ ממוצא ספרדי פורטוגלי. ככזו, אני מאחלת לאיזנקוט הצלחה, גם אם איני מצביעה לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו