מהסתכלות ראשונית על נתוני מעצרי העריקים, 76,809 משתמטים בשנת 2026, נראה שיש פה מחדל משפטי ומשטרתי. אבל לדעתי, מאחורי המספר הזה יש בכלל מחדל ביטחוני.
קודם כל אקדים ואומר – אף אחד לא רוצה לראות מעצרי עריקים, חרדים ושאינם חרדים. בכל הצעה שהגשנו לאורך הדרך הדגשנו שחשוב להפסיק אותם בעיקר בגלל שזה לא אפקטיבי. ראינו כבר שהמערכת לא יודעת להתמודד עם אלפי חרדים מאורגנים, מאוגדים, וחמקמקים.
למשטרה אין את היכולת להיכנס בכוחות מוגברים לריכוזי האוכלוסיה ולהתמודד עם ההשלכות שלאחר מכן, ובעיקר אין את הרצון. זה אירוע אחר, ואני מבין אותם.
מעבר לכך, גם אם העריקים היו באים בהמוניהם מרצונם לבתי המעצר עם ידיים קשורות, המערכת לא יודעת להכיל כל כך הרבה עצורים, כלכלית ופרקטית. גם תודעתית, כל עצור מתקבל כגיבור, ואין עניין לפתוח מחדש רשת ישיבות 'שאגת אריה'.
הדרך הנכונה לגייס את כל המשתמטים, חרדים ובכלל, היא דווקא לא לרדוף אחריהם, אלא להשית עליהם סנקציות כלכליות שיקשו מאוד על החיים. לאתגר אותם עם עצם ההגדרה של משתמט, ועם ההשלכות הכלכליות הקשות.
כמו בכל חברה בעולם, גם בחברה החרדית הכלכלה מניעה התנהגות. כמו שקנסות והקלות מס מניעות את ההשקעות שלנו לכיוונים שונים, כך סנקציות כלכליות יכולות להניע אנשים לבקו"ם.
קושי כלכלי הוא מה שהניע את האישה החרדית לצאת לעבוד ולהיות המפרנסת לכתחילה כתופעה רחבה ומקובלת, דבר שלא היה נהוג מימי אדם הראשון עד לפני שנים ספורות. קושי כלכלי הוא מה שמביא עכשיו לעלייה במספר המתגייסים החרדים, וכראיה רואים את רוב המתגייסים בעיקר בגילאי 24-30, וליחידות טכנולוגיות, כדי להוריד מהם את הסנקציה של המעונות שהיא הכי קשה.
אבל המחדל הביטחוני הוא להסתכל על המספר העצום הזה, של צעירים בני 18-26, ולתת לדברים להמשיך. בממשלה טוענים שעניין גיוס החרדים לא קשור לבעיית כוח האדם. הכל זה שקר לדבריהם. לטענת סמוטריץ' יש כ-50 אלף פטוריסטים לא חרדים שמחכים בצד לגיוס.
האמת היא שצה"ל הקים כ-26 גדודים חדשים, מעבה יחידות, והמאגר של אלפי פטוריסטים כבר כמעט יבש.
גם אם נניח שמחכים בצד חמישים אלף ספרטנים ששים אלי קרב, וזה ממש לא קרוב להיות המצב, למה עוד מספר כפול מזה לא קשור לכוח האדם? הרי אפילו בתוכנית הדלילה של סמוטריץ' עצמו לפתרון בעיית כוח האדם הוא הציג ככותרת את גיוס החרדים, אז פתאום זה שקר? ואיפה הייתה התוכנית עד עכשיו?
ואני יודע שגם אם יהיה חוק מושלם, עדיין יהיה תהליך. אבל נראה שכרגע התהליך של הממשלה זה למסמס את העניין. לצערי, את נתניהו הרבה יותר מעניין השותפות הפוליטית עם החרדים מאשר השותפות הבטחונית והערכית בשדה הקרב.
כל מי שמשרת במילואים יודע לתת דוגמאות משלו לחוסר בכוח אדם. הרבה לא מבינים שזה צורך בטחוני פרקטי ממש. החילופים התכופים, אורך המשימות וריבוי הגזרות, מתנגשים עם תפיסת הביטחון. תפיסת הביטחון של בן גוריון קבעה שאגרוף הברזל של צה"ל, כוחות המילואים, יכולים להכות חזק אבל לא לאורך זמן ממושך. התפיסה הזאת, שהוכיחה את עצמה פעם או פעמיים, נרמסת עתה תחת המשחק הפוליטי.
אז כל מי שחושב שאנחנו בקמפיין, ושאנחנו לא יודעים כלום – תסתכלו לנו רגע בעיניים. אתם באמת חושבים שהמצב יכול להימשך ככה? ואם כן, כמה זמן לדעתכם? כמה עוד תסתכלו בעיניים לחייל העייף שנקרא פעם אחר פעם, למשפחה העייפה, תתנו להם קצת כסף, תגידו שזה כך?
נתוני המעצרים לא מעניינים אותי. אני רוצה לראות נתוני גיוס. אני רוצה שקט וביטחון.
גלעד רנד הוא מפקד טנק במילואים, נשוי+2, אחרי כ-450 ימי מילואים, ממובילי פורום המילואימניקים הדתי-לאומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו