מה חיפשו הדיפלומטים והצלמת בכרם הזיתים ביו"ש?

מה בדיוק חיפשו דיפלומטים מצרפת, מבלגיה ומפולין בכרם זיתים ביהודה ושומרון, ואיזה מסר ביקשו להעביר בעצם נוכחותם? ומה מלמדים דבריה של צלמת ה"וושינגטון פוסט", היידי לוין, על נקודת המבט שהיא מביאה אל הסיקור, ועל מידת האובייקטיביות שאפשר לייחס לו?

התקיפות שאירעו בסוף השבוע מחייבות חקירה ומיצוי הדין עם האחראים (כמו בכל אירוע אלימות). לצד זאת, הבנת האירועים מחייבת לבחון גם את מטרות הביקור הדיפלומטי ואת הבחירות העיתונאיות שמעצבות את הסיפור המגיע אלינו. מי הגיע לשטח, מה ביקש להשיג ומה בחר להראות לעולם - אלה שאלות שצריכות לעמוד במרכז הדיון.

לא ביקור תמים

ראשית, יש לומר שזה לא היה ביקור דיפלומטי תמים. מדובר בקבוצה שכללה את אלכסיס לה קור גרנדמזון, הקונסול הכללי של צרפת בירושלים; את אניק ואן קלסטר, הקונסולית הכללית הבלגית בירושלים; וגם דיפלומטים מהנציגות הדיפלומטית הפולנית ברמאללה. כולם מוגדרים כמי שאמונים על היחסים בין מדינותיהם לרשות הפלסטינית. הם לא הביאו מסר של יונה עם עלה של זית, אלא יצרו פרובוקציה פוליטית ברורה, שמטרתה לעורר אלימות שתתועד ושתופץ בכל העולם, ובמיוחד במדינות שלהם, הידועות בשנאת ישראל.

לא לחינם המשלחות לא תיאמו את הביקור ואת הגעתן לשטח עם משרד החוץ או עם צה"ל. מבחינתן, למדינת ישראל אין זכות להחזיק בשטחי יהודה ושומרון, ומערכת הביטחון הישראלית היא הזרועות הארוכות של הכיבוש (וחוץ מזה, אם היו מתאמים עם משרד החוץ וצה"ל - היתה נמנעת הפרובוקציה שיצרו). 

ברית ערים מוסלמית

שנית, ראש העיר הצרפתי שהצטרף למשלחת הוא ברנאר בודו. בודו משתייך למפלגה הקומוניסטית הצרפתית התומכת במוצהר בפלסטינים, והוא מכונה "ראש העיר הקומוניסטי". בעיר של בודו יש רק 9,000 תושבים, אבל יש בה מסגד שנקרא א־סלאם ועמותה מוסלמית פעילה. הוא הגיע לכאן כדי לקדם ברית ערים תאומות בין עירו לבין טייבה הפלסטינית שליד רמאללה. ב־2024 הוא רץ לפרלמנט מטעם ברית השמאל "החזית העממית החדשה", אך לא הצליח להיבחר לנציג המחוז בבית המחוקקים.

נראה שהוא מריח בחירות בצרפת, לנוכח האלימות ברחבי המדינה, והתמונה שלו יושב מותש והלום על הקרקע, נשען על החומה עם סרט צבעוני על כתפו, בוודאי תקדם אותו.

הדעה מאחורי העדשה

שלישית, גם צלמת ה"וושינגטון פוסט" היידי לוין לא הגיע כצלמת מלחמות שמבקשת לתעד את אירועי האלימות ביהודה ושומרון כעיתונאית אובייקטיבית. בראיון לדנה ויס מחדשות 12 היא אמרה שהמקרה שלה קיבל תהודה בעולם רק כי היא אמריקנית, וש"הפלסטינים מותקפים באופן יומיומי, לצערי זה לא היה עולה לכותרות".

לוין הוסיפה: "הייתי בכל כך הרבה הלוויות של אנשים שנהרגו בידיהם, שאני כבר לא מסוגלת אפילו לספור אותן". כשצלמת משמיעה קביעות נחרצות כאלה, ברור מה הצבע של עדשתה. מצלמה מתעדת מציאות, ובעלת המצלמה בוחרת גם היכן לעמוד, במה להתמקד ואיזה הקשר להעניק לתמונה (חבל שדנה ויס התמקדה רק בביקורת על תגובת נתניהו לתקיפתה של הצלמת, אך זה מה שקורה כששתי עיתונאיות עם אג'נדה נפגשות למה שבטעות מכונה "ראיון עיתונאי"). 

חברי המשלחת אמונים על היחסים בין מדינותיהם לבין הרש"פ. הם יצרו פרובוקציה שתעורר אלימות, תתועד ותופץ בעולם. הביקור לא תואם עם צה"ל ומשרד החוץ

את התוקפים צריך להעמיד לדין, ואת האלימות ביהודה ושומרון יש לרסן באופן משמעותי (זה מובן מאליו לכולנו ונמאס לנו לחזור על זה), אבל הציבור חייב לדעת מה באמת קרה כאן.

באו דיפלומטים רשמיים של מדינות זרות במטרה ליצור פרובוקציה מדינית "בגדה המערבית", ואליהם הצטרף ראש עיר קומוניסטי עם עמדה אנטי־ישראלית מוצהרת שביקש לקדם את עצמו בעירו ובמחוז הבחירה שלו, ואת הכל "תיעדה" עיתונאית עם עמדה פוליטית שצובעת לחלוטין את צילומיה. שום דרכון דיפלומטי, תפקיד קונסולרי או מצלמה לא יסתירו את מה שעשיתם פה.

ד"ר קותי שוהם הוא מרצה לפילוסופיה פוליטית ולמחשבה מדינית.