אמריקה לא רוצה להילחם בתימן; למה?

עד שהחות'ים תפסו את השלטון בתימן לפני כעשור, איש לא התעניין או שמע על מדינה שכוחת אל זו בקצהו הדרומי של חצי האי ערב. מדינה מפגרת ונחשלת של שבטים לוחמים הנאבקים זה בזה, שרובם המכריע של 43 מיליון תושביה חיים בעוני ובמחסור.

החות'ים נקראים כך על שם מייסדם, חוסיין בדר א־דין אל־חות'י, ובאים מקבוצה שבטית הקרויה אף היא חות'ים, המשתייכת לפלג הזיידי הקרוב לשיעה, שמהווה כמחצית מתושביה של תימן. לכאורה מדובר בעוד קבוצה שבטית, אחת מני כמה, הנאבקות זו בזו כבר מאות שנים על השלטון במדינה. אבל הברית שכוננו החות'ים עם איראן לאחר שתפסו את השלטון בתימן הפכה את המקרה החות'י לייחודי, ואת תימן למדינה המהווה איום אסטרטגי עבור כל המדינות המצויות בשכנות לה.

כמו במקרה של חיזבאללה בלבנון, איראן העניקה לחות'ים סיוע כספי וצבאי שהפך אותם לכוח צבאי בעל עוצמה, ששולט ביד רמה ברוב שטחה של תימן - ועוד היד נטויה - ושגם מאיים ואף תוקף את המדינות השכנות, ובראשן סעודיה. מעבר לכל זה, הארגון גם משבש את השיט הימי במצר באב אל־מנדב, החולש על אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם. חסימת המצר הביאה לשיתוק של נמל אילת ולפגיעה קשה בכלכלה המצרית, הנשענת על התגמולים ממעבר של ספינות בתעלת סואץ.

הסעודים, ולצידם גם האמירויות, היו הראשונים שהבינו את הסכנה, ומייד כשהחות'ים תפסו את השלטון בתימן הם יצאו למבצע "סופה נחרצת", שכלל תקיפות ממוקדות מהאוויר נגדם. אך הסעודים נעדרי יכולת מודיעינית ומבצעית, ולכן התקיפות לא הרשימו את החות'ים ולא עצרו בעדם. הם יצאו למתקפת טילים וכטב"מים אפקטיבית נגד משק הנפט בסעודיה ובאמירויות, ואילצו את שתי המדינות הללו להסכים להפסקת אש, שהעניקה לחות'ים רוח גבית ואת היכולת להגדיל ולשכלל את מערך הטילים והכטב"מים שלהם, גם על בסיס של ייצור עצמי.

לפני כשנתיים יצאה גם ארה"ב למערכה נגד החות'ים, אפשר שכהכנה למתקפה על איראן. אבל לאחר שטראמפ גילה מהי עלות הטילים ששוגרו לעבר החות'ים בתימן, ולאחר שגילה עד כמה התקיפות אינן אפקטיביות - והרי הם לא מדינה או צבא סדיר של ממש, ומערכה לא מכריעים מן האוויר - גם הוא מיהר להגיע עם החות'ים להפסקת אש. גם ישראל ביצעה שורה של תקיפות בתימן, וגם היא העדיפה להוריד פרופיל בתקווה שהחות'ים יחדלו מלתקוף אותנו.

עתה התחדשה האש, והחות'ים חידשו את המלחמה עם סעודיה. ומה שמדהים לגלות הוא שלמרות הנחשלות והפיגור, עולה בידם להכות את סעודיה מכות קשות. הם אפילו יצאו למהלך צבאי נגד הממשלה התימנית היושבת בדרום המדינה, שנשענת על האוכלוסייה הסונית המתגוררת בחלק הזה של תימן.

עתה מבקשים הסעודים סיוע מארה"ב, ואולי גם מישראל. אלא שהאמריקנים לא ממהרים להיענות לבקשה. כנראה בוושינגטון זוכרים את מלחמת האזרחים בתימן בשנות ה־60, כשהשליט המצרי גמאל עבד אל־נאצר התערב במלחמה ושלח לתימן כוחות צבא. אך באזורים ההרריים והקשים לגישה, הכוחות הללו התקשו ללחום נגד השבטים התימניים - ובהם גם החות'ים, שנתמכו באותה העת על ידי סעודיה, וגם על ידי ישראל.

את החות'ים אפשר להכריע על ידי ניתוק צינור החמצן האיראני, לצד גיוס כוחות מתוך תימן שיילחמו בהם, בדיוק כמו במקרה של הכורדים בסוריה ובעיראק שגייסו האמריקנים ללחימה בדאעש. ובמקרה של החות'ים, גם לא צריך להוציא מכלל חשבון את האפשרות שהאמריקנים יצליחו "לקנות אותם" - הרי הקשר החות'י עם איראן הוא קשר של אינטרסים, משום שהזרם הזיידי בתימן תמיד היה זרם מתון, שלא היה לו ולא כלום עם הקיצוניות השיעית של שליטי טהרן. ומה שברור הוא שלא צריך לצפות להכרעה קרובה בתימן, וגם ששומר נפשו ירחק מהסבך התימני.