אחת לכמה זמן אני כותבת כאן על המצב של אחינו בתפוצות. אני מרגישה שאנחנו ניצבים במעין נקודה עיוורת ואנחנו פשוט מפספסים את מה שקורה שם.
אז כשהלבה רותחת ושנות ה־30 מתחילות להציף את עיניי, אני כותבת לכם כאן. השבוע קראתי ציוץ של אב בריטי ברשת הטוויטר, שמספר סיפור על חוויה אנטישמית שחוותה הבת שלו - אנטישמיות ממסדית, לא רק קללה ברחוב.
בערב פתוח בבית הספר הגיעה משפחה מוסלמית לסיור היכרות, והילדה שודכה להדריך אותה. כשאבי המשפחה הבחין במגן הדוד שענדה הילדה הוא סירב בצעקות ש"יהודייה" תעשה להם סיור ודרש שילד אחר ילווה אותם. במקום לגנות את האב ולהרחיקו, המנהלת ביקשה דווקא מהבת לזוז הצידה ושידכה למשפחה תלמיד לא יהודי. אף גורם בית־ספרי לא ניגש לילדה המושפלת והממררת בבכי, רק כמה הורים אחרים.
אבי הילדה הודיע למנהלת בית הספר למחרת שהם מוציאים את הילדה באופן מיידי, הם גם החליטו לעזוב את בריטניה. ההתלבטות של המשפחה היתה בין ארה"ב לישראל, ובסוף החליטו לבוא לישראל, מחשש שארה"ב הולכת בדרכה של בריטניה. "זה מה שאנחנו חיים בו עכשיו", הוא סיכם, "זו הנורמה החדשה".
זו אכן הנורמה החדשה בבריטניה, ולא רק שם. שלחתי את הפוסט לחבר מלונדון, שלא רק שלא הופתע אלא סיפר על מקרים גרועים בהרבה. תלמידים יהודים שנאלצים לשבת בבידוד בבחינות גמר מטעמי בטיחות, בתי ספר שממליצים להורים להוציא את הילד מבית הספר, דפי עבודה שמאלצים ילדים לכתוב אם ירושלים זה בישראל או בפלסטין, סטודנטים באוניברסיטאות שמותקפים באופן פיזי בגלל יהדותם, סטודנטים שעומדים בפני הליך משמעתי רק כי הניפו דגל ישראל בקמפוס, פרופסורים יהודים שנרדפים ברחבי הקמפוס בידי רעולי פנים, מרצים שמשתתפים בהפגנות אנטי־ישראליות ומתבטאים באנטישמיות בשיעורים עצמם.
יכולתי להמשיך, אבל הבנתם. ארגון Stand with us בבריטניה מתעד את המקרים הללו, והם מסמרי שיער.
הנהלות בתי הספר והאוניברסיטאות לא רק שאינן מטפלות באנטישמיות - הן חלק ממנה. או בשיתוף פעולה פעיל ונלהב, או בשיתוף פעולה נגרר, או בשתיקה מפחד ההמון והפוליטיקלי קורקט. זו אנטישמיות ממסדית, לא אקראית.
המערב לא מגן על היהודים
בשבוע שעבר קיבלה מליאת מפלגת הירוקים בבריטניה שורה של החלטות אנטישמיות. הראשונה היא שהציונות היא גזענות; השנייה, ביטול "פתרון שתי המדינות" וכינון מדינה פלסטינית דמוקרטית בכל שטחי "פלסטין ההיסטורית"; והשלישית, ואולי החמורה מכולן, היא התרת הדם של כל יהודי באשר הוא, כשהחליטה שחברי מפלגה יהודים אשר יהיו חברים בבתי כנסת המגדירים את עצמם ציוניים יהיו נתונים לצעדים משמעתיים מצד המפלגה.
חברי מפלגה יהודים שיהיו בבתי כנסת המגדירים את עצמם ציוניים יהיו נתונים לצעדים משמעתיים? זו התרת דם. האנטישמיות ממסדית, לא אקראית
זו בריטניה כיום, והמצב דומה גם בקנדה, בצרפת ובמדינות נוספות. "זה אומר הרבה כשאתה מרגיש בטוח יותר במדינה שבה סביר להניח שתצטרך לבלות כמה שעות במקלט מאשר במדינה שבה ככל הנראה לא תזדקק לכך", כתב אותו אב.
אבל זו המציאות - המערב לא מגן על היהודים, לא כקהילה ולא כיחידים, ואנחנו כאן במדינת היהודים טוב נעשה אם נטה אוזן ונושיט יד. גם זו משימת דורנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו