פרוטוקולים? ככה לא מנצחים את נתניהו

השעון מתקתק לקראת 27 באוקטובר, והמתח בשיאו. כולם עוסקים בשאלה המרתקת אם יצליח רה"מ נתניהו לשמור על כיסאו, בעוד על פי רוב הסקרים נראה שהסיכוי לכך הוא נמוך. אולם כאשר מסתכלים על קמפיין הבחירות של איזנקוט ונתניהו, אנו מגלים שלכל צד יש התפיסה הסובייקטיבית שלו לגבי מדוע בחירות 2026 הן גורליות לעתיד המדינה.

בעוד איזנקוט וחבריו להנהגת הגוש מדגישים את מחדל 7 באוקטובר והשאלה החרדית במרכז הקמפיין, פועל נתניהו להציג את הישגי מלחמת התקומה תוך ניסיון להמעיט את אחריותו לכישלון.

לצד הטענות שלגביהן נתניהו הוזהר פעמיים על מתקפה שבפתח, דבריו של מזכירו הצבאי לשעבר אבי גיל הם מבחינת האופוזיציה הוכחה ניצחת לכישלונו של נתניהו. במחנה איזנקוט גם ממשיכים להדהד את המסר שסביבת נתניהו נגועה בשחיתות ובחוסר טוהר מידות, לאחר שלצד הניסיון לזיוף הפרוטוקולים נתניהו הציג תמונה חלקית לדוח מבקר המדינה על מחדל 7 באוקטובר.

ניתן בהחלט להתווכח על טענות האופוזיציה, והתבוננות בדבריו של האלוף גיל רק מחזקת את כישלונה של מערכת הביטחון באותו לילה נורא. אולם כמה שאלות לדיון עולות כאשר מנתחים את טענות שני הצדדים.

ראשית, למרות העובדה שנתניהו הוביל מדיניות כושלת כלפי חמאס, בין היתר, תוך רצון למנוע עימות שעלול לסכל את מאמצי הנורמליזציה עם סעודיה, מבחינה עובדתית הוא קיבל את המידע על הסימנים המעידים רק לאחר שהמתקפה החלה. בניגוד לשעות שטרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, כאשר גולדה מאיר היתה מעורבת בתהליך קבלת ההחלטות והיה ביכולתה לדרוש ביצוע מתקפת מנע נגד מצרים - לנתניהו אפילו לא ניתנה ההזדמנות להשפיע על המתרחש באותו לילה.

שנית, יש תהיות גם לגבי הטענה שהניסיון הנפשע לשינוי שעת השיחה בפרוטוקול מ־6:40 ל־6:29 נועד להדהוד הקונספירציה ההזויה, שלפיה היה מרד גנרלים. בעוד הטענה בקרב מתנגדי נתניהו היא שבסביבתו פעלו להראות שהגנרלים בכוונה לא העירו אותו, ייתכן שהשינוי נבע מהרצון להראות שנתניהו לא ישן בזמן שמחבלי חמאס חדרו ליישובי העוטף. אם היו רוצים בסביבת נתניהו להדגיש שהוא מודר על ידי הגנרלים, מוטב היה להשאיר את שעת השיחה על 6:40 כדי לטעון שהוא עודכן רק 11 דקות לאחר המתקפה.

שלישית, בעוד מערכת היחסים בין נתניהו לראשי מערכת הביטחון היתה מתוחה על רקע דרישתו שימגרו את תופעת הסרבנות ולא יכילו אותה, הטענה היא שנתניהו בחר להתעלם מטענותיהם לגבי השלכות החקיקה והאיום שהיא מציבה על הביטחון הלאומי ומהתרעותיהם הלא קונקרטיות לגבי מלחמה צפויה.

מנגד, יטענו אחרים שאם בצה"ל היו פועלים נגד הסרבנות כפי שעשו בתקופת ההתנתקות, ייתכן שסינוואר ודף היו חושבים פעמיים בטרם יצאו למתקפה. קיימת גם השאלה מדוע, אם ראשי מערכת הביטחון העבירו התרעות למלחמה צפויה, צה"ל לא היה מוכן באותו יום ארור ונתפס עם המכנסיים למטה.

לסיכום, בעוד נתניהו נמצא בקמפיין בחירות מתמשך מאז בחירות 2022, ובמיוחד לאחר טבח אוקטובר 2023, נראה שהעיסוק בזיוף פרוטוקולים והתמקדות בסביבתו של נתניהו אינם המפתח לניצחון.

כבר הוכח שהציבור הישראלי אינו מתעניין בשחיתות פוליטית. לראיה, אריה דרעי הוביל את ש"ס ל־17 מנדטים בבחירות 1999 לאחר שהורשע בעבירת שוחד; אריאל שרון הוביל את הליכוד ל־38 מנדטים כאשר רבצה עליו עננת שחיתות בפרשת סיריל קרן; ובנימין נתניהו זוכה באופן עקבי ביותר מ־30 מנדטים בכל מערכת בחירות מאז שהוא בסטטוס של נאשם. כדי לנצח את נתניהו, מוטב לאופוזיציה לשכנע את הציבור בעתיד טוב יותר לישראל מאשר לעסוק בעבר. ככה מנצחים בבחירות!

ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באונ' דרום וויילס בבריטניה. מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992"