תל אביב. שעת צהריים מוקדמת. תנועה סואנת. אוטובוסים, משאיות שמובילות חומרים לשלל מתחמי ההתחדשות העירונית תוך פקיקת הכבישים, עבודות לצורך הקמת הרכבת הקלה או המטרו או שקר כלשהו שהופך את החיים לסיוט מתמשך. רחוב אבן גבירול פינת שדרות נורדאו. מעבר חציה מאולתר. האדום מתחלף בירוק ואני צופה באישה צעירה חוצה את הכביש כשראשה תקוע בתוך הטלפון הנייד. במחצית הדרך התחלף הירוק באדום והיא לא הבחינה, המשיכה בחצייה. רק כשרכב כמעט דרס אותה, קפצה לאחור ברגע האחרון וחייה ניצלו. ניכר היה שנבהלה.
ניגשתי אליה, הצעתי מים מבקבוק שהיה לי, ולאחר שנרגעה מעט שאלתי אותה מה היה כל כך דחוף שראשה היה תקוע בנייד בזמן שחצתה כביש סואן. תשובתה היתה כנה: "הייתי בטיקטוק".
כמה ימים לאחר מכן, בדרכי לפגישה, אני רואה אם וילד. הוא עם ילקוט על הגב בדרכו לבית הספר או לגן חובה. ידו בתוך בידה, עיניה בתוך הטלפון הנייד. הילד אומר: "אמא, אני עייף. לכי יותר לאט". היא מושכת בידו וממשיכה. גם היא חצתה כביש בלי להעיף מבט ימינה או שמאלה.
אחד מכל ארבעה הולכי רגל עושה שימוש בטלפון הנייד לדיבור, לקריאה או לכתיבת הודעות בזמן חציית כביש. נוסף על כך, כ־83% מהולכי הרגל נפגעים במעבר חציה עצמו. המרחב המיועד להגנה הופך לזירה מרכזית לפגיעות, שנובעות מחוסר ריכוז והיעדר קשב מספק למתרחש מצד הולכים ונהגים כאחד.
על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) שתי קבוצות הגיל הפגיעות ביותר הן אזרחים ותיקים וילדים. דוחות הרלב"ד ועמותת "אור ירוק" מעלים כי אף שהאזרחים הוותיקים מהווים 13% מהאוכלוסייה, הם מייצגים נתח כפול בנפגעים. בין 35%-29% מהאזרחים הוותיקים שנפגעו במעבר חציה נפטרו מהפגיעה.
קבוצה פגיעה נוספת היא הילדים, בעיקר סמוך למוסדות לימוד בשעות סיום הלימודים. יותר מ־50% (בשנים מסוימות זה הגיע ל־64%) ילדים נפגעים כהולכי רגל במעברי חציה. מדובר בקבוצת גיל קריטית: 9-5. שיעור ההיפגעות שלהם הוא הגבוה ביותר. בגיל הזה הם מתחילים לחצות כבישים לבדם, אך עדיין חסרים את הבשלות הקוגניטיבית להערכת מהירות כלי הרכב, מרחק העצירה שלהם והיכולת שלהם להשלים את החצייה בזמן, בעיקר כשהם "מקשקשים" ביניהם.
קבוצת הגיל הבאה מבחינת הסכנה במעברי חציה היא גילי 24-15. הם נפגעים עקב הסחת דעת מהסלולרי שבידם. תצפיות מראות כי צעירים נוטים יותר "להמר" על חציה תוך כדי מבט במסך, מתוך תפיסה מוטעית שמעבר החציה מעניק להם חסינות מפגיעה.
למרות הנתונים המובהקים, לא קיימת חקיקה ייעודית לנושא זה. בישראל אין כיום חוק ספציפי המטיל קנס על הולך רגל בגין שימוש בסלולרי בזמן חצייה במעבר חציה. זאת, בניגוד לאיסור המוחלט ולחקיקה הנוקשה הקיימת נגד שימוש בטלפון נייד ואחיזתו ביד בזמן נהיגה. אותה חקיקה שינתה מאוד את תרבות הנהיגה והדיבור בטלפון הנייד בזמן נהיגה. טוב וחשוב שבכנסת ה־27 יחשבו חברי הכנסת על חקיקה נגד שימוש בנייד בזמן חציית כביש, וישרשו את הנוהג הנפסד הזה מחיינו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו