חלקי במשפט נתניהו: העובדות | תגובה לאראל סג"ל

ממאמרו "חסר בתיק נגד נתניהו דבר 'קטן'. בעולם מתוקן זה היה מבטל אותו" ("ישראל השבוע", 16.9), עולה קביעתו הנחרצת של אראל סג"ל כי חוקר שונא נתניהו נתן לעצמו חזקת תקינות. הטענה שהושמעה נגדי ביחס לאותה פגישה המתוארת בטור היא כי אני שונא את נתניהו.

אומר בתחילה: דעותיי הפוליטיות מעולם לא השפיעו על עבודתי המקצועית. לא נתפסתי פוקד עובדים למפלגה, לא התבטאתי עד לפרישתי בשום נושא פוליטי, והובלתי חקירות ואירועים נגד נבחרי ציבור מכל קצות הקשת הפוליטית. מאז פרשתי, ובשל התנהלותו ההרסנית והמפלגת, לתפיסתי, של הנאשם מספר אחת נגד החברה בישראל ונגד מערכת המשפט והחוק, אני כותב ואומר את שעל ליבי.

הטענה המרכזית היא שנפגשתי עם עיתונאי ללא אישור היועץ המשפטי כנדרש בסעיף 17 (א) לחוק יסוד: הממשלה. אך הביטוי "חקירה" אינו חד־משמעי. ביהמ"ש העליון קבע כי המשטרה חייבת לטפל בתלונות שאדם מגיש על מעשי עבירה שנעשו בעבר, שנעשים בהווה או שהוא חושש שייעשו בעתיד. בעצם הגשת התלונה, המתלוננים "מתקרבים" אל המשטרה והופכים את חובתה הכללית לחובה קונקרטית כלפיהם.

למשטרה נתון שיקול דעת רחב בדבר אופן הטיפול; בידי המשטרה המומחיות הנדרשת להחליט על קו הפעולה המתאים, אלא שאין הדין מותיר למשטרה שיקול דעת בדבר עצם הטיפול בתלונה. המשטרה לא רשאית להתעלם כליל מתלונה, וכאמור, החלטתה לא לחקור צריכה להתקבל מתוך שיקול דעת ולהיות מנומקת.

הגשת תלונה כשלעצמה אין בה משום פתיחה בחקירה. "חקירה" היא פעולת חיפוש ואיסוף חומר הוכחה לבית המשפט, הנערכת בידי המשטרה כדי להכין תביעה פלילית העתידה לבוא. הליך חקירה חייב להיות "הליך רשמי" מהותי וענייני, להבדיל מ"בירורים מוקדמים" או מ"איסוף מידע", שאין בהם עשיית פעולת חקירה ממשית.

מכאן לעובדות. משום מה הן חשובות לענייננו, והן נאמרו על ידיי בבית המשפט. חקירת תיק מעונות ראש הממשלה, שבו הורשעה בסופו של הליך משענת חייו של הנאשם מספר אחת, הביאה עימה ידיעות בענייני אותה משפחה. בשל אחריותי כראש יחידה בפועל לבירור המידע, ביקשתי לפגוש בעיתונאי שהיה קשור במידע לשיחה (שאותה תמצתי במזכר, וככל שאני יודע אין הקלטה חוקית שלה). במהלך השיחה ביקשתי מהעיתונאי למסור את הדברים בעדות, והוא נעתר לבקשתי. העדות הועברה למפקדי לצורך בחינה והנחיה.

בוויכוחים עם תומכי נתניהו, אני מציע: הניחו שאתם מופקדים על חקירת מותו של עובד בלשכת רה"מ. אין עדים, אין ראיות, רק גופה מדממת בזירת הרצח. תפנו ליועמ"ש?

לפעמים, בוויכוחים עם תומכי נתניהו, אני מציע תרחיש קיצון שיאפשר ראייה בהירה: הניחו שאתם מופקדים על חקירת מותו של עובד בלשכת ראש הממשלה. אין עדים, אין ראיות, רק גופה מדממת בזירת הרצח. מקור עלום מספר לקצין מודיעין שהרוצח הוא ראש הממשלה, ומוסר פרטים שונים בדבר הלבוש, הזירה, המניע וכלי הרצח. אתם מבקשים לברר את המידע, ולהבין אם יש בו ממש, אם קיימים פרטים מוכמנים, יסודות של אמת או אמירות ריקות. האם בשלב זה תפנו ליועמ"ש ותבקשו אישור חקירה נגד ראש הממשלה?