אבו שחאדה בחוץ, מהללי שאהידים בפנים: סוכת האושפיזין של בג"ץ

אם צפוף לכם, והאושפיזין מקללים ויורקים בתבשיל, אל תוציאו אותם. תזמינו אושפיז נוסף שיעשה אותו הדבר אבל עם מגפון ותחתונים. אחרי יום תגרשו רק אותו, ופתאום תרגישו שאתם באחוזה ביורקשייר.

סביב השולחן יישארו אנשים נפלאים. קצת דעתנים, אולי. אחד מהם אפילו יציע במפגיע לשרוף לכם את הבית, אבל זה בסדר, אפשר וצריך לדעת להכיל דעות שונות, והכי חשוב: הוא לבוש. כבר משהו.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

ובכן, כן. זה המשל היהודי על העז בגרסת החג. לעז קוראים אבו שחאדה. ועדת הבחירות פסלה השבוע את מועמדותו בגלל מאמר שפרסם ב־8 באוקטובר, ובו הביע התרגשות וגאווה ממעשי חמאס.

בזמן שבהרב־מיארה המתינה לראות מה יצוו עליה לעשות באולפן שישי ובטור המערכת ב"הארץ", השופט נעם סולברג, יו"ר הוועדה, שבר מנהג של 20 שנה והצביע בעד הפסילה. ההכרעה הסופית? בעליון. זאת בניגוד למפלגות אחרות שכבר הוכשרו ויודעות לשחק את משחק הגינויים מתוך סיבות מאוד שקופות.

קחו את יאיר גולן, שמפלגתו תמכה בפסילה. "שותפות דמוקרטית אמיתית מחייבת גם קווים אדומים", הסביר. מי שבישר לעולם ש"מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב" ותרם לגל אנטישמיות גובר, מרשה לעצמו לעטות פרצוף מזועזע.

כי זה המשחק: כבר לא צריך להתחרט או להתנצל על הנזק שעשית, מספיק לעמוד ליד סמי ו"להתאכזב". שנים של טינוף על המדינה וחייליה הופכות ל"ביקורת נוקבת", ומי שהציג אותנו כמפלצות הופך למבוגר האחראי. עובדה, יש אפילו מישהו שהוא לא מוכן לשבת איתו.

אבל לסוכה הזאת יש קבלן ותיק: ביהמ"ש העליון. המשנה פוסלת סוכה שגבוהה מ־20 אמה. בעליון, שובבים ונכלוליים שכמותם, בנו רף פסילה בגובה 20 אמה וזרת. מתחתיו? הכל כשר. השופטים מסייגים במשפטית, הפוליטיקאים המסיתים חוגגים בעברית.

הכירו חלק מהאושפיזין: היבה יזבק פרסמה תמונה של דלאל מוגרבי, שהובילה את טבח כביש החוף, וכתבה: "יבורכו נשות ההתנגדות". העליון הכשיר: לא הצטברה "מסה קריטית" של ראיות. גם לא הצטברו הסברים שיגדירו מה זה, למען השם, "מסה קריטית", אבל שטויות. היה ונגמר.

אבתיסאם מראענה? הצהירה שהיתה משמידה את זכרון יעקב ומחזירה את תושביה לארה"ב או לפולין. אבל היא התנצלה, הוכשרה ונבחרה לכנסת. היא הרי לא רצתה להרוג, רק לשכלל חברת הסעות בכפייה.

אחמד טיבי, לעומתה, הכריז ש"השאהיד הוא שיא התפארת", והסביר בהמשך שהתכוון בעצם למי שנהרגו ולא הרגו. אה, אוקיי. דאגנו לרגע. וכך גם עופר כסיף ("חיילים נאצים") וחנין זועבי ("מבינה רוצחים"), ועוד. אבו שחאדה עצמו? כבר הביע (סוג של) חרטה. נראה אם זה יספיק לו.

לא כל התבטאות מכוערת מחייבת פסילה. אבל כשהעליון מכשיר התמודדות של מעריצי שאהידים ומקללי חיילים, נבנית סוכת שלום אוונגרדית במיוחד: יושבים בה מהללי רוצחים ושונאי חיילים, ומי שנעלב? מצטער, פטור מן הסוכה.

אפשר לשמוח מפסילה שאולי תתקיים, ואפשר גם להיזכר בעז של הרב: בחסות בג"ץ חייל צריך להוכיח שהוא לא רוצח תינוקות כדי לשבת בסוכה. פוליטיקאי? צריך רק להראות שהוא פחות קיצוני מאבו שחאדה בזרת אחת.