הדרך לנורמליזציה עם סעודיה עוברת דווקא בבאב אל-מנדב

האיום על נתיבי השיט בים סוף פוגע בישראל ובחזון הכלכלי של ריאד, אך גם יוצר הזדמנות משותפת • "גשר יבשתי" מהמפרץ דרך סעודיה, ירדן וישראל יכול להפוך את שיתוף האינטרסים לברית כלכלית וביטחונית ולסלול את הדרך לנורמליזציה

החות'ים בכינוס צבאי מצפון לצנעא (ארכיון) , AFP
החות'ים בכינוס צבאי מצפון לצנעא (ארכיון) | צילום: AFP

בעוד תשומת הלב הבינלאומית ממוקדת במערכות הצבאיות ברצועת עזה ובגבול הצפון - במרחק מאות קילומטרים משם מתחוללת דרמה גיאו־פוליטית מרחיקת לכת, שעשויה לעצב מחדש את פני המזרח התיכון לדורות.

לוחמים חות'ים חוגגים את השלמת כיבוש מצר באב אל מנדב // צילום: רשתות חברתיות

מצר באב אל־מנדב, נתיב שיט בינלאומי חיוני המחבר בין ים סוף לאוקיינוס ההודי, הפך מעורק סחר עולמי תוסס לזירת פעולה מלחמתית של שלוחת איראן בתימן - המורדים החות'ים.

עם זאת, בתוך השיבוש החמור של חופש השיט, עליית מחירי הביטוח והאיום הממשי על שרשראות האספקה הגלובליות, טמונה הזדמנות מדינית־אסטרטגית חסרת תקדים עבור ירושלים: מיסוד ברית רשמית ונורמליזציה מלאה עם ממלכת ערב הסעודית.

נורמליזציה רשמית בין ירושלים לריאד תעניק לישראל עומק אסטרטגי חיוני, הרחבה של הלגיטימציה במרחב הערבי והאסלאמי, ושילוב במערך הגנה אזורי

האיום החות'י לא מסתכם באתגר ביטחוני מבודד עבור ישראל. עבור בית המלוכה בריאד, התעצמות המורדים בתימן והתחמשותם בטילים בליסטיים ובכטב"מים מהוות איום ישיר ומטריד כבר יותר מעשור. ירי הטילים, תקיפת הספינות המסחריות והערעור המתמשך על נתיבי השיט פוגעים ישירות בליבת היעדים של תוכנית "חזון 2030", שאותה מוביל יורש העצר מוחמד בן סלמאן.

מוחמד בן סלמאן | צילום: אי.אף.פי

חזון זה נועד לגוון את הכלכלה הסעודית, למשוך השקעות זרות ולהפוך את הממלכה למרכז לוגיסטי ותיירותי בין־יבשתי. מתקפות החות'ים לא מאיימות רק על נמלי ישראל בדרום, אלא גם מסכנות באופן ממשי את פרויקטי הענק השאפתניים לאורך חופי ים סוף - ובראשם העיר העתידנית ניאום, הדורשת יציבות מוחלטת לשם צמיחתה.

המציאות הביטחונית המתהווה יצרה הלימה אסטרטגית עמוקה וחסרת תקדים בין האינטרס הישראלי לאינטרס הסעודי. שתי המדינות ניצבות הלכה למעשה באותו צד של המתרס, מול מאמצי ההתפשטות והערעור האזורי של טהרן ושלוחותיה. המאבק המשותף באיום החות'י בים סוף מעניק בסיס ביטחוני רחב ומוצק, ומשרטט גשר פרגמטי שישראל מחויבת לנצל עד תום.

תומכי החות'ים על סירה במצר באב אל-מנדב | צילום: AFP

נדבך מרכזי ומעשי בחיבור המתגבש הוא פרויקט "הגשר היבשתי". אל מול חוסר היציבות הממושך בנתיבי השיט סביב קרן אפריקה, ישראל וסעודיה יכולות להציג לעולם חלופה לוגיסטית אמינה, מהירה וזולה בהרבה: שינוע יעיל של סחורות מנמלי המפרץ הפרסי, דרך סעודיה וממלכת ירדן ישירות לנמלי הים התיכון בישראל, ומשם לשוקי אירופה.

מעבר להיותו פתרון טכנולוגי־לוגיסטי עוקף חסימות, מדובר בהצהרה גיאו־כלכלית מובהקת: חיבור פיזי ותשתיתי של הציר האזורי המתון, שיותיר את איראן ושלוחותיה מבודדות מחוץ למוקדי ההשפעה הכלכליים של האזור.

מכלית נפט במי המפרץ הפרסי | צילום: אי. פי. אי

נורמליזציה רשמית בין ירושלים לריאד חורגת מהסכם שלום סמלי או מטקס חתימה דיפלומטי בלבד. מהלך כזה יעניק לישראל עומק אסטרטגי חיוני, הרחבה דרמטית של הלגיטימציה במרחב הערבי והאסלאמי, ושילוב במערך הגנה אזורי אינטגרלי בתמיכת ארה"ב, הכולל התרעה מוקדמת, הגנה אווירית ושיתוף מודיעין בזמן אמת.

חרף האתגרים והמתיחות שנלוו למלחמה האזורית, העניין הסעודי בהסדרה אסטרטגית הכוללת ערבויות ביטחון אמריקניות ושיתוף פעולה ביטחוני וטכנולוגי עם ישראל נותר איתן. הנהגת הממלכה מזהה היטב את הערך המוסף הגלום בעוצמתה הצבאית, המודיעינית והטכנולוגית של ישראל כמשקל־נגד לתוקפנות האיראנית.

חלון ההזדמנויות המדיני הנוכחי תחום בזמן ואינו מובן מאליו. התמיכה הפעילה של הממשל בוושינגטון והדחיפות שנוצרה סביב אבטחת נתיבי הסחר העולמיים מספקות מומנטום ייחודי, שעלול להתפוגג אם לא ימומש. על ההנהגה בישראל לגלות ראייה מפוכחת וארוכת טווח ולשקול גמישות טקטית, לרבות בסוגיות מדיניות מורכבות בזירה הפלסטינית, כדי להבטיח את ההישג ההיסטורי של כינון יחסים גלויים עם המדינה החשובה והמשפיעה ביותר בעולם הערבי.

זהו "מזרח תיכון חדש" במובנו המפוכח והריאליסטי ביותר: לא חזון נאיבי של מזרח תיכון נטול סכסוכים, אלא ברית פרגמטית של כוחות יציבים ושוחרי קדמה, המתאגדים יחד מול ציר של הרס, טרור וכאוס אזורי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר