מועצת הרשות השנייה אישרה את מכירת רשת 13 לקרן מריט, במימון אסף רפפורט וינון קוסטיקה. רפפורט, מכוכבי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, רשאי כמובן לקנות ערוץ. שיקנה שניים. הסיפור הוא מי חתם לו על האישור: מועצה שנותרו בה שבעה חברים מתוך 15, כשהחוק דורש עשרה.
איני מתמטיקאי, אבל אשאל: איך 7 הופך ל־10? התשובה היא, כמובן, שככה בג"ץ החליט. והממשלה מינתה מועצה חדשה. הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ורות רונן לא אהבו את ההתחכמות הזאת והקפיאו, ובהמשך גם ביטלו, את המינויים האלו. במקביל, התפטרו חברים מהמועצה היוצאת, שצנחה מתחת לרף היבש שבסעיף 21 לחוק: שני שלישים. השופטים לא התבלבלו. "בנסיבות ייחודיות וחריגות", כתבו, המתפטרים פשוט לא ייספרו. תודו שיעילות כזאת נדיר לראות בשירות הציבורי.
תארו לכם בנק שדורש הון עצמי של שליש ממחיר הדירה בשביל משכנתא. הגעתם עם פחות? לא נורא. הפקיד מסביר ש"בנסיבות ייחודיות וחריגות״ לצורך החישוב המטבח אינו חלק מהדירה. והופ, אתם עומדים בתנאים. אל תדאגו, הפקיד הוא גם מי שפוסק אם הבנק פעל כחוק.
הנימוק? "חשד כבד" שההתפטרויות נועדו לסכל את החלטות בית המשפט. אפשר להבין שופטים שלא אוהבים מצב מופרך ומשוגע שבו לא מסכימים איתם. אבל מה לעשות שכדי למחוק סעיפים שחוקקו בכנסת, צריך, לפחות בפעם האחרונה שבדקתי, כנסת?
זה אולי יישמע מוזר, אבל זו המשמעות של תנאי סף: לפעמים לא עומדים בו. רף שמעקמים בכל פעם שהוא מפריע הוא לא רף, אלא קישוט מכוער. כמו שלט "הכניסה מגיל 18" במועדון מפוקפק שהמאבטח בכניסה שלו החליט ששנה נמשכת שמונה חודשים וכעת כולם בגירים, כולל הילד מהחטיבה שקפץ לשירותים לפדר את האף כי מחר יש מבחן בתושב״ע. חוקי.
הממשלה, אגב, הודיעה ביולי שלא תכיר בהחלטות של מועצה חסרה. המועצה החסרה צחקה בקול.
זו לא הפעם הראשונה. ב־2024 הוציא הרכב בראשות אותו השופט - יצחק עמית, צו על תנאי נגד מינוי מנכ"לית חדשות 13 יוליה שמאלוב־ברקוביץ בשל חשדות חמורים בימניות בלתי מפוקחת. בהמשך היא כבר היתה בחוץ. את המנכ"לית סובבו אז, את הבעלים משמנים עכשיו, נשאר רק לשבץ את המגישים. ואת מי בירכו החוגגים? לא את הרגולטור ולא את הרוכש. "תודה גדולה לשופטי בג"ץ", כתב אחד מהם, "שעומדים כחומה בצורה ושומרים על התקשורת החופשית". החלוץ הבקיע גול מדהים עם היד ורץ לחבק את השופט.
ואם כבר: דמיינו אותה אופרציה, רק שבסופה לא מחכה מיליארדר קפלניסט, אלא מיליארדר ימני. עד הערב כבר היו מחלקים באולפנים שמיכות לניצולי ההפיכה. סוף הסיפור? רגיל ומשעמם: השופטים מחליטים מעל הממשלה, מעל הציבור, מעל הרגולטור וכמובן מעל החוק עצמו, והכל בפיקוח חיצוני שמורכב מהם עצמם. באופן רשמי פחות או יותר יש לנו כאן בית משפט שסידר לעצמו עוד ערוץ תקשורת שחב לו את חייו. אמנם מבחינת רייטינג המצב ב־13 ממשיך להביך, אבל גם את זה השופט עמית יתקן כשיודיע שכל אחוז רייטינג של ערוצים שהשם שלהם מסתיים בספרה ״3״ ייספר פעמיים. זה לא אידיאלי, אבל כאמור, מדובר ב״נסיבות ייחודיות וחריגות״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו