השבוע הודיע השר חיים כץ כי השימוע לפני פיטורים ליהודה אליהו, ממלא מקום מנהל רשות מקרקעי ישראל, ייערך "בלב פתוח ובנפש חפצה". ולמי שחשב שנתניהו, שכבר הבהיר כי אליהו לא יפוטר, יעצור אותו, הוסיף: "הייתי ממובילי המרד נגד ההתנתקות".
נכון. ב־2005 כץ מרד כדי להשאיר יהודים בגוש קטיף. ב־2026 הוא מורד כדי להשאיר ערבים ובנייה בלתי חוקית בגליל. וגם את הוועד בעל הבית ברמ"י.
ומה יש על אליהו? "יחסי אנוש בעייתיים" ו"הדרת נשים". יחסי אנוש בעייתיים, במילון הוועדים: מנהל שמאייש תפקידים בכירים מבחוץ בלי לבקש רשות. הדרת נשים: ביטול מחזמר משירי שלומי שבת בחגיגת ראש השנה של העובדים. כן, מה שמצאו עליו זה פלייליסט.
אגב הדרת נשים, מי שנזעקה להגן על כבוד האישה היא שלי ירמיהו, יו"ר ועד עובדי רמ"י. ב"כלכליסט" נחשף בזמנו שב־2023 המליצה סמנכ"לית משאבי האנוש, מלי וגנר, לפטר את מנהל הרכש שרון מזרחי, שהיה אחראי על כ־62 מיליון שקלים בשנה, אחרי שהתגלו רכישות במחירים מנופחים, כפילויות ופעולות בלי אישורים. ירמיהו שלחה לה הודעה: "המלחמה עם שרון תגבה ממך מחיר יקר". ובהמשך, ליתר ביטחון: "זה יתפוצץ לך". מין דקות כזאת, מבין השורות.
הסוף? פשרה בבית הדין לעבודה. מזרחי עבר לתפקיד אחר. וגנר הפכה למוקצה. הדרת נשים? מה פתאום, יחסי עבודה.
כי ככה עובד הוועד ברמ"י: לא ימצא את הגליל במפה גם עם GPS, אבל יאתר בתוך דקה עובד חצוף שהחליט לעבוד בצורה ישרה.
הימין בישראל, כידוע, אלוף העולם בבליעת צפרדעים. כשכץ, יו"ר ועד התעשייה האווירית, דאג שהעובדים יתפקדו לליכוד בגוש נבלעה צפרדע. כש־62 חברי כנסת העניקו לו ב־2020 חסינות מכתב אישום על מרמה והפרת אמונים נבלעה אחת נוספת. כשבית הדין של הליכוד השאיר ב־2024 את פנחס עידן בתנועה הוא הוסיף מלח וחיכה למנה הבאה. הפעם, לשם שינוי, הצפרדע נתקעה בגרון וכץ ונתניהו לא היו מוכנים לזה.
עמיחי שיקלי הודיע שיילחם על זה, קרעי דרש לפטר את כץ, וגם תקשורת הימין זעמה: ינון מגל הודיע שאם כץ יפטר אותו הוא לא מצביע ליכוד, וכך גם אראל סגל ועוד. "רגבים" וארגוני התיישבות שונים עלו על בריקדות. נתניהו מיהר להתערב ולהתקפל. בינתיים, כמובן, ללא הועיל, כי חיים כץ לא מפחד מנתניהו ולא ממצביעי הליכוד שאינם קשורים לוועד כלשהו. אבל זה משתנה: ציבור שהסביר לעצמו בצער שוועדים הם "חלק מהמשחק" שינה קונספציה, מדובר בתהליך התבגרות.
ב־2005 חיים כץ מרד כדי להשאיר יהודים בגוש קטיף. ב־2026 הוא מורד כדי להשאיר ערבים ובנייה בלתי חוקית בגליל. וגם את הוועד בעל הבית ברמ"י
וזה לא עניין של טעם. מחקרים טריים הוכיחו שב־2025 הגיעו נציגי משרד הנגב והגליל לבין 0% ל־40% מישיבות מינהל התכנון, בזמן שהארגונים הירוקים כמעט לא פספסו דיון.
הגליל הולך לאיבוד דונם אחרי דונם, ומי שאמור לעצור את זה עסוק בשמירה על מנהל רכש שעקץ (לכאורה) כספי ציבור. ירמיהו הבטיחה שזה יתפוצץ. היא צדקה. בינתיים נראה שהפיצוץ התרחש דווקא בפרצוף של הוועד, אבל אם הוא ישרוד גם את זה, מצביעי הליכוד הליברליים צריכים לחשב מחדש כמה צפרדעים הם עוד יצליחו לעכל. הצרפתים טוענים שזה בריא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
