מאסנו בפלסטרים: הגיע הזמן לעשות מהפכה בחינוך

רגע לפני פתיחת השנה, משרד האוצר שולף שפן מהכובע בדמות האפשרות להעסיק מורים בחוזים אישיים.

זו תוכנית שכבר היתה קיימת בעבר, נכשלה ועכשיו מנסים אותה שוב בעדכונים קלים. מה הבשורה הטובה?

מגיע למנהלים ולמנהלות שהמדינה תיכנס איתם לשוחות ותעזור להם להביא מורים נוספים למערכת. במצב שבו חסרים אלפי מורים, המנהלים זקוקים לכלים נוספים ולגמישות שיאפשרו להם למשוך אנשים טובים להוראה. זה כמובן מאוחר מדי, מעט מדי ומאוד־מאוד מורכב ליישום. ובכל זאת, יש כאן הושטת יד למנהלים. אבל כאן בערך מסתיימת הבשורה הטובה.

כי התוכנית הזו, בדיוק כמו תוכניות אחרות, היא פלסטר שמנסה לעצור את הקריסה של מערכת החינוך. זו לא הדרך, גם אם נניח בצד את המשמעות של תוכנית שמכניסה מורים למערכת ללא תעודת הוראה ועלולה לפגוע במעמד ובתנאים של המורים הוותיקים. העניין האמיתי הוא שהסיפור הוא לא באמת השכר. המורים אמנם ראויים לשכר גבוה כבר מיומם הראשון לאור התפקיד החשוב והאחריות הכבדה שהם נושאים על כתפיהם, אבל השכר הוא לא פתרון קסם שיפתור את בעיות מערכת החינוך.

מערכת החינוך חייבת להיגמל מהניסיון להביא כל הזמן עוד ועוד מורים למערכת. בדמוגרפיה הישראלית לא יהיה לזה סוף, נצטרך כל הזמן עוד ועוד מורים, מה שיוביל לשחיקה במעמד מקצוע ההוראה ובהכרח להכנסת מורים פחות טובים להוראה.

המורים הללו נכנסים למערכת מיושנת, ביורוקרטית, עם תרבות ארגונית דורסנית שלא מאפשרת להם להרגיש תחושה של משמעות, ולכן מהר מאוד הם עוזבים.

צריך לשנות את המשוואה ולהביא לכך שיהיו פחות ביקוש ופחות דרישה להכנסת עוד מורים. לשם כך דרושה מהפכה בחינוך שמשנה את המבנה של מערכת החינוך, והיא מתחילה בשאלה - איך לומדים?

במקום לקיים שיעורים של 45 דקות בכיתה של יותר מ־30 תלמידים ומורה, מוכרחים לעבור לגמישות בכל הרבדים - גודל הקבוצה, אורך השיעור והאופן שבו לומדים.

מי שכבר מגיעים לחנך, מוצאים עצמם עם מעט מאוד אפשרות לפעולה חינוכית אמיתית ומרגישים כמו כלים על לוח שחמט שמשרד החינוך מזיז ממקום למקום כדי להעביר מסרים ולהגיע להישגים. מערכת מבוזרת, שבה הסמכויות על ניהול התקציב, ניהול צוןרת הלמידה וארגון סדר היום של המורים והתלמידים נמצא בידיים של השטח, תוכל אפשר לצוותים החינוכיים להיות המנהיגים ולקחת בעלות על תהליכי ההוראה, וכך להחזיר משמעות ורלוונטיות לעשייה.

גם הילדים והילדות שלנו יזכו ליהנות מלמידה אחרת, מגוונת, רלוונטית לימינו, ובית הספר יחזור להיות מקום ששווה להגיע אליו.

ולכן עלינו כציבור האחריות לקרוא למנהיגים שלנו ולומר לראש הממשלה הבא - מאסנו בפלסטרים. אנחנו נותנים לכם את המנדט לעשות מהפכה בחינוך, ולוודא שלילדים שלנו יהיה חינוך טוב יותר ולמדינת ישראל יהיה עתיד מובטח.

ד"ר גלי נהרי היא מנכ"לית תנועת הרבעון הרביעי, לשעבר סמנכ"ל משרד החינוך