"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חותכים, מעוותים ומזדעזעים: כך הפך השיח הציבורי למכונת קיטוב

השיח הציבורי מוצף בחצאי משפטים שמוצאים מהקשרם כדי להפוך יריבים פוליטיים לקיצוניים, שקרנים או חסרי מעצורים • תרבות ההזדעזעות אולי מייצרת כותרות וטראפיק, אבל המחיר שלה הוא העמקת הקרע, דחיקת הדיון הרציני ופגיעה ביכולת לשתף פעולה ולהגיע לפשרות

0השמעה
הפגנה מול בית השר יריב לוין במודיעין, ארכיון , יהונתן שאול
הפגנה מול בית השר יריב לוין במודיעין, ארכיון, צילום: יהונתן שאול

יותר ויותר ישראלים חושבים שהיריבים שלהם הם אנשים מוטרפים ושאין מצב לשתף פעולה. כמובן, הרי כל יומיים סערה חדשה פוקדת את השיח הציבורי, ובמרכזה איש ציבור או עיתונאי או אקטיביסט שאמר דבר איום ונורא, שאדם מעט הגון שיש לו שכל בקודקוד לא היה אומר.

אולם, כמעט תמיד אחרי כמה שעות של שיח גועש וסוער, מתגלה כי הסערה היתה מגמתית להחריד, חתכה היכן שלא צריך לחתוך - או הוצאה מהקשר. ריבוי הדוגמאות עבר מזמן את גבול הטעם הטוב; הסופ"ש, למשל, העורך הראשי של "מקור ראשון", קלמן ליבסקינד, הואשם בכך שהוא חלק מקמפיין זדוני בגלל שהוא לא מעוניין שאדם המתגורר כרגע בחו"ל יצביע בבחירות - אף שהיה ברור כי דיבר על קבוצה מסוימת שאינה מתכוונת לחזור; קודם לכך, יאיר גולן הואשם ש"נחשפו פניו" ושאינו מעוניין בגיוס חרדים לצבא, אף שבדבריו המלאים הדגיש שהוא לא מעוניין בגיוס כל החרדים בבת־אחת וכי הגיוס חייב להתבצע כתהליך.

הקרע החברתי והפוליטי בישראל רק מעמיק. מחאה אלימה מחות לביתו של רה"מ, ארכיון,צילום: אורן בן חקון

גדי איזנקוט הואשם שאינו רואה הבדל בין עבאס לבין יוסף חדאד כי שניהם ערבים, אף שענה על שאלה שנגעה לכך שייתכן שלמצביעי הימין הפוטנציאליים יש רתיעה מערבים באשר הם. בסמיכות, דוד זיני הואשם בכך שהוא רוצה להחריב את מערכת המשפט בהקלטות שדלפו, אף שכאשר מאזינים לדברים המלאים, שומעים שזיני התעקש שמדינה לא יכולה להיות דמוקרטית או מתפקדת בלי מערכת משפט עצמאית ומשמעותית.

חצאי משפטים ועוד חצאי משפטים, שלפעמים נשכחים, ולפעמים נטמעים כמו אמת ברורה מאליה - כמו חצי המשפט "חמאס הוא נכס" של סמוטריץ' שיצא מהקשר ומפרופורציה, והאמירה לכאורה של עמיחי אליהו כי הטלת פצצה על עזה זו אפשרות ממשית.

אנחנו רואים מעט מאוד דיווחים, דיונים ודיבייטים רציניים. לרוב אנו נתקלים בחצאי משפטים שהוצאו מהקשרם כדי להציג את הדובר כשקרן, רשע, קיצוני או חסר מעצורים. ככלל, מראיינים רבים מנסים לגרום למרואיין להיכשל בלשונו כדי להפיק כותרת עסיסית, ואינספור יוצרי תוכן ברשתות חותכים ראיונות ודברים בצורה מגמתית ושקרית במטרה לקבל טראפיק ולייקים.

הטריק עובד פעם אחר פעם; חשדו של אף אחד לא מתעורר, ואיש לא מוכן להשקיע זמן ומאמץ ולשמוע את הדברים המלאים כדי לגלות כי, ובכן, שיקרו לו. שוב.

והתוצאות הן אכזריות: העמקת הקרע החברתי והפוליטי באמצעות הפיכת היריבים הפוליטיים למפלצות קיצוניות ברשעותן או בטיפשותן, הצפת השיח הפוליטי ברכילות שאין לה תועלת מעשית תוך דחיקת האיומים הקיומיים על ישראל לצד, ולבסוף, גם מיטוט הדמוקרטיה - שמורכבת בבסיסה מהיכולת להרכיב קואליציות שמסוגלות לשתף פעולה ולהגיע לפשרות.

לפני שאנחנו יכולים לדרוש מהפוליטיקאים, העיתונאים ויוצרי התוכן רצינות - אנחנו חייבים להיות רציניים בעצמנו, ולהפסיק להתפתות להיות חלק מתרבות ההזדעזעות מחצאי משפטים שלעולם לא מספרים את האמת, גם כשהמוקד הוא אדם או דעה שאנחנו מאוד לא אוהבים.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דריה שלייפר

דריה שלייפר היא דוקטורנטית למדע המדינה ועמיתת מחקר במכון ארגמן

כדאילהכיר