הפער בסקרי המנדטים שמתפרסמים בישראל ממשיך לעורר עניין רב. בעוד רוב הסקרים חוזים 52 מנדטים בממוצע לגוש נתניהו, סקרים המזוהים עם מחנה הקואליציה חוזים לו 65 מנדטים. כאמור, מדובר בפער לא סביר, בייחוד לנוכח העובדה שטרם 7 באוקטובר עמד הפער על 4 מנדטים לכל היותר.
אולם לא רק בישראל נראה שישנן שתי מציאויות מקבילות לגבי השאלה מהו כוחה האלקטורלי של הקואליציה השלטת בקרב דעת הקהל. הבחירות שנערכות היום בהונגריה מהוות מקרה בוחן קלאסי לפער בין תחזיות מכוני הסקרים, שבוודאי משפיעות על תודעתו של הבוחר הממוצע בטרם הליכתו לקלפי ביום הבחירות.
הפעם, נראה שלשלטונו של ראש הממשלה ויקטור אורבן ישנו אתגר פוליטי משמעותי.
אורבן לוקח חלק בפוליטיקה ההונגרית מאז הבחירות הדמוקרטיות הראשונות שנערכו בשנת 1990, לאחר שלטון קומוניסטי בן יותר מארבעה עשורים במדינה. אז, זכתה מפלגתו Fidesz (הברית האזרחית ההונגרית) ב־9% מקולות המצביעים וב־22 מושבים מתוך 386 בפרלמנט. בבחירות 1998 הוא עשה את הפריצה הגדולה שלו, כאשר Fidesz זכתה ב־29% מהקולות והבטיחה לעצמה 148 מושבים בפרלמנט, דבר שהפך אותה למפלגה הגדולה בבית הנבחרים ההונגרי, אף שהמפלגה הסוציאליסטית MSZP זכתה בקולות רבים יותר (33%) אך קיבלה מספר מושבים קטן יותר (134).
לאחר הבחירות הרכיב אורבן ממשלה בראשותו, אולם בבחירות 2002, אף שמפלגתו התחזקה במספר המושבים בפרלמנט (188) ובמספר הקולות (41%), הם נשלחו לאופוזיציה לאחר שהמפלגה הסוציאליסטית הקימה קואליציה עם המפלגה הליברלית ההונגרית וחזרה לשלטון.
לאחר שמונה שנים באופוזיציה הצליח אורבן לכבוש את השלטון לאחר ש־Fidesz זכתה ב־53% מהקולות וברוב מוחלט בפרלמנט עם 263 מושבים. ב־2011, בעזרת יותר מרוב של שני שלישים בפרלמנט, שינה אורבן את שיטת הבחירות במדינה לשיטת "כל הקודם זוכה", שבמסגרתה במחוזות הבחירה השונים יזכה המועמד שסיים ראשון, גם אם לא קיבל יותר מ־50% מהקולות. כמו כן הוחלט לצמצם את הפרלמנט ל־199 נציגים בלבד. מאז השינוי זכתה מפלגתו של אורבן בשלוש מערכות בחירות רצופות, ובאחרונה היא זכתה ב־54% מהקולות וברוב של 135 מושבים בפרלמנט. חשוב לציין שלא מדובר בשינוי גדול, כיוון שגם בבחירות 2010, לפני ששונתה שיטת הבחירות, זכתה מפלגתו של אורבן בתמיכה עממית רחבה.
אולם בבחירות 2026 נראה כי שלטונו של אורבן בסכנה ממשית.
רוב הסקרים המזוהים עם מחנה האופוזיציה מראים שמפלגת Tisza בראשות פטר מדיאר צפויה לזכות בפער של יותר מ־10% ממפלגתו של אורבן, בעוד אלו המזוהים עם הקואליציה חוזים כי אורבן צפוי לנצח בפער של 5% לכל הפחות. שאלת מיליון הדולר היא למי להאמין. תחזיות הסקרים ב־2022 מכבידים על פתרון התעלומה, בעוד אז לא היה פער משמעותי בין כל מכוני הסקרים, שכמעט כולם חזו ניצחון לאורבן בפער של סביב 5% (בסוף אורבן ניצח בפער של יותר מ־15%). שניים מהם, Társadalomkutató ו־Medián, היו הכי קרובים לחיזוי תוצאות האמת ב־2022 כאשר חזו שאורבן ינצח בפער של 10%. אולם הפעם, מכון Társadalomkutató המזוהה עם הקואליציה חוזה ניצחון של אורבן בפער של 10%, בעוד מכון Medián המזוהה עם האופוזיציה חוזה שמדיאר ינצח בפער של 23%.
לסיכום, נראה שבדומה למתרחש בממלכת הסקרים במדינת ישראל, גם בבחירות בהונגריה לא נדע את הפתרון לתעלומה עד שיתפרסמו התוצאות הסופיות. מה שבטוח, אין ספק שמקרה הבוחן ההונגרי יוכל ללמד את הציבור הישראלי משהו חשוב על תחזיות חלק ממכוני הסקרים, שבסוף לאו דווקא יהיו קרובות לתוצאות האמת.
ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה. מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו