כשאפריקה השפיעה על השופט גולדסטון

התופעה של יהודים בני עמנו שאינם מבינים את מהות שליחותנו היהודית הייחודית איננה חדשה, אך למרות זאת היא מטרידה מאוד.

כדי להשתלב בסדר הדתי או התרבותי השולט יהודים לאורך ההיסטוריה היו מוכנים לנתק חלקים מזהותנו המורכבת, לחתוך את הקשר הבלתי ניתן למחיקה בין היהדות לבין הלאומיות היהודית, תוך ניסיון להמשיך ולהישאר קשורים לקהילה היהודית.

“יהודים למען ישו” נטשו את היהדות, ואילו הרפורמים הגרמנים הראשונים, "גרמנים בני דת משה", נטשו את העם היהודי.

באופן דומה, האנטי־ציונים היהודים של ימינו פועלים למימוש אותה מטרה. הם מבקשים להיאחז ביהדות, אך מוותרים על עקרון יסוד של היהדות ושל הלאומיות היהודית גם יחד - קיבוץ הגלויות וזכותו של העם היהודי לריבונות ולהגדרה עצמית במולדתו ההיסטורית. המסורת המקראית והתורנית מבהירה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים - לא יכולה להיות יהדות אותנטית ללא הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין היהדות, העם היהודי והמדינה היהודית בארץ אבותינו.

בכאב אני מבקש לטעון בענווה כי יהודים אלו הם הבנים התועים של דורנו, אותה דמות שאנו קוראים עליה בהגדה של פסח. ההגדה מתארת את הבן התועה כמי שמוציא את עצמו מן הכלל ומעמיד את עצמו מחוץ לחיי הקהילה היהודית. האמונה אינה נפרדת מן הגורל, והיהדות אינה נפרדת מן העם היהודי. אדם אינו יכול לטעון שהוא יהודי דתי טוב או יהודי הומניסטי טוב מבלי להיות קשור בקשר פנימי לגורלה של משפחתנו הלאומית וייעודו של עמנו.

אותם חברים בקהילתנו, שלעיתים כוונותיהם טובות אך דרכם תועה, צריכים להחליט באיזה צד של ההיסטוריה היהודית והאנושית הם עומדים.

אם הם אינם חשים את כאבה ואת זעקתה של משפחתם המורחבת ושל קהילתם ההיסטורית הסובלת לאורך דורות - מגזרות פרעה האיומות ועד לאכזריות חמאס וחיזבאללה - ההגדה ברורה: הם הרחיקו עצמם מן החיים היהודיים האותנטיים.

למי ששואל האם הבן התועה יכול עדיין למצוא את דרכו חזרה, אני מאמין שהתשובה היא כן נחרץ.

לעולם לא אשכח כיצד פגישה של הנהגת הקהילה היהודית בדרום אפריקה מילאה תפקיד חשוב בשינוי עמדותיו של השופט היהודי ריצ'רד גולדסטון.

גולדסטון עמד בראש דוח קשה ומוטה של האו"ם, שהאשים את ישראל בפשעי מלחמה ואף בפשעים נגד האנושות בעזה במסגרת מבצע עופרת יצוקה, ועורר זעם בישראל ובעולם היהודי כולו.

במהלך התקופה הופעלו לחצים רבים והפגנות של הקהילה היהודית בדרום אפריקה אשר הובילו לפגישה עם השופט גולדסטון עם מסר חד וברור - אינך יכול לטעון שאתה יהודי נאמן וציוני כאשר גרמת נזק גדול יותר לישראל מאשר כמעט כל יהודי אחר בדורנו. אני הייתי האחרון שדיבר, זכות רבנית מתוך סמיכות לחג הפסח. הסברתי לשופט מי הוא הבן התועה באגדה, ומדוע מעשיו הפכו אותו לבן מזיק כל כך לעמנו. יצאנו מאותה פגישה קשה אך הכרחית בתחושה שדברינו נשמעו. שנה לאחר מכן, באפריל 2011, חזר בו גולדסטון באופן דרמטי מממצאי הדוח, וקבע כי הראיות אינן תומכות בטענה שישראל כיוונה במכוון נגד אזרחים. נראה כי גולדסטון הבין שכל עוד ברצונו להישאר חלק מן הקהילה היהודית הוא אינו יכול להיות אדיש לכאבה ולסבלה. מה עוד בידי אויבים אכזריים.

אנחנו משפחה אחת, ועלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לשמור על המשפחה הזו.

ההגדה מזכירה לנו כי מי שאינו מסוגל לחוש את כאבו המשותף של עמנו, מחמיץ דבר יסודי בחיים היהודיים.

אך בלי אהבה ובלי לב פתוח, ייתכן שלעולם לא ישוב.

הרב דורון פרץ הוא נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, יו"ר הנהלת תנועת המזרחי העולמית ואביו של סרן דניאל פרץ ז"ל שנפל בשמחת תורה תשפ"ו