גם אחרי 85 שנה: עיוורון בינלאומי לאנטישמיות

סביב יום הזכרון הבינלאומי לשואה, שצוין בשלהי ינואר ברחבי העולם ובעיקר באירופה, נערכו הרבה אירועים במדינות ובמוסדות שונים. המשתתפים בטקסים המרגשים הזילו דמעות, רובן כנות; ובאותם רחובות בהם נערכו הטקסים, ובהם לפני 85 שנים נאצים ועוזריהם צדו יהודים, השתוללה אנטישמיות שאינה שונה בהרבה מזו שקדמה לשואה.

כרזות שוב "מקשטות" כיכרות ובתים. עסקים ומגורים של יהודים שוב ממופים, והמפות מופצות ברבים - "למען יידע הציבור וייזהר". היהודים ומדינתם נחשבים לטרף שניתן לפגוע בו במלל, בהאשמות שווא ובנחת הזרוע. מאז 7 באוקטובר האנטישמיות הרדומה קיבלה לגיטימציה ברשת, ברחובות ובקמפוסים.

אצל מרבית מארגני אירועי יום הזכרון לשואה ברחבי העולם, מדברים על האנטישמיות ההיא, ומעלימים עין מן העכשווית. העולם אוהב יהודים מתים, וממאן להתעמת עם אלה שרוצים להמית את היהודים עכשיו.

על רקע הצביעות שפשתה בעולם, כנס Generation Truth שנערך בירושלים בהובלת שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי היה משב רוח מרענן. בישראל פשוט אמרו את האמת: לא מספיק להנציח את קורבנות העבר, צריך למנוע את קורבנות העתיד.

להביט נכוחה על האנטישמיות של המאה ה־21 ולא לחשוש לקרוא לילד בשמו. נכון שיש אתגרי צמיחת האנטישמיות בחלקים מן הימין הקיצוני, ונכון שיש רוח גבית עכורה לאנטישמיות בשמאל הקיצוני, אך עיקר האיום על היהודים בימינו - וזאת עובדה - מגיע מן האנטישמיות הנטועה באידאולוגיה האסלאמיסטית.

האנטישמיות של האסלאם הג'יהאדיסטי אינה רק הנפוצה ביותר היום - היא גם האלימה והקטלנית מכל, ויעידו על כך הפיגועים האנטישמיים המחרידים של השנה האחרונה בסידני, במנצ'סטר, בקולורדו, וגם כאן, בארץ ישראל.

בין אם בגלל תקינות פוליטית מאוסה או סתם בגלל הפחד להכיר במציאות, רוב העולם מעדיף להעלים עין מן הזהות ומן המניעים של האנטישמים האסלאמיסטים. משתתפי Generation Truth לא פחדו. עשרות פוליטיקאים, מומחים ומשפיענים העידו על המתרחש בארצותיהם, ופסיפס העדויות לא השאיר מקום לספק: האסלאמיזם כבר הורג יהודים, ומכוון להרוג עוד.

האיום ניזון מן העיוורון של האליטות בעולם המערבי, שהשתעבדו לשקט מדומה ומסרבים לראות את השריפה, גם כשהיא כבר מלחכת בקהילות היהודיות - כמו ראש ממשלת אוסטרליה אלבניזי, שחודשיים אחרי טבח החנוכה בסידני, מסרב לומר את המילה אסלאמיזם בהקשר לטבח.

העיוורון של ממשל ביידן הוביל להשלכות מוטרפות עוד יותר, כאשר האסטרטגיה שלו למאבק באנטישמיות סימנה את CAIR, המועצה ליחסים אמריקנים־אסלאמיים שמקושרת לאחים המוסלמים ונחשבת לתומכת חמאס, כשותפה ל... קידום המאבק באנטישמיות!

הטירוף נגמר בארה"ב עם חילופי הממשל, אך באירופה תואמות CAIR עדיין זוכות לליטוף ומימון מממשלות ומקופה ציבורית: יד אחת מוחה דמעה על היהודים הטבוחים, יד שנייה משמנת את מכונת הרצחנות האנטישמית.