זה הזמן לחשוף את קמפיין הצביעות

בטקס גלובוס הזהב, שהתקיים שלשום בלוס אנג'לס, הופיעה השחקנית היהודייה האנה איינבינדר עם סיכה אדומה שתובעת "הפסקת אש עכשיו". הפסקת אש לא חלילה בטהרן, שבה נטבחו באותה עת מפגינים שבסך הכל התחננו לחיים נורמליים, אלא בעזה, ב"פלסטין הכבושה". כמנהגם, איינבינדר ושחקנים נוספים מתחו בטקס ביקורת קיצונית דווקא על ישראל, לא חלילה על שלטונות איראן. מוקדם יותר איינבינדר גם האשימה את משטרת ההגירה האמריקנית ואת שלטון טראמפ באלימות כלפי מפגינים אמריקנים - כתוצאה מאימוץ הנורמות הרצחניות של צה"ל. אף מילה על משמרות המהפכה, הבסיג' ומי שהאידיאולוגיה המפלצתית שלו טובחת ללא רחם באזרחיו שלו, ולא רק עסוקה בהשמדת ישראל.

במהלך השבועות האחרונים מאז פרצו ההפגנות ומהלכי הדיכוי האכזריים באיראן, לא פסקו לרגע האירועים הפרו־פלסטיניים והאנטי־ישראליים ברחבי העולם. מופע צדקה "לפלסטין" הפציע באצטדיון וומבלי בלונדון, וסרט לקידום המופע, בכיכובם של בילי אייליש וחואקין פיניקס, קרא "להפסקת הטבח". לא הטבח שמבצעים משמרות המהפכה, אלא הטבח המומצא שעורך צה"ל.

גם צעדות המחאה והקריאות להפסיק את המימון לישראל נמשכו כסדרן, ובמהלך הפגנה אלימה בניו יורק, מול אירוע בבית כנסת, נפצעה ילדה יהודייה בראש מיידוי אבנים. וכמובן, לא לשכוח את הפגנת הענק באיסטנבול בפרוץ השנה החדשה, שקראה לחסל אותנו, תוך כדי השותפות הטורקית בטבח שעורכים הסורים בכורדים, לצד התמיכה המוחלטת שהם מביעים באייתוללות האיראניות.

ואיפה גרטה ידידתנו? היא עסוקה בהפגנות אלימות בלונדון נגד המאסר של טרוריסטים פרו־פלסטינים שחיבלו במטוסים בריטיים.

בעד הרוצחים של חמינאי

בטקס גלובוס הזהב היו גם מי שנשאו מסרים בעד העם האיראני ונגד הרוצחים מטעם השלטון של חמינאי. בד בבד, מתקיימים אירועים באירופה ובארה"ב לתמיכה במחאה האיראנית. אבל לרוב חובבי הפלסטיני ותומכיהם - מהשמאל הצדקני ועד האסלאם התובעני - לא מבזבזים אמפתיה על מי שבסך הכל דורשים להשתחרר מהמפלצת האסלאמית של חמינאי. איש מהם גם לא פלט מילת אמפתיה כלפי הכורדים בחמה, שנטבחו השבוע וגורשו בידי הג'יהאדיסטים של אל־ג'ולאני, בסיוע טורקי. אחרי הכל, הרי לא מדובר בצדק, במוסר, בהומניות, בזכויות אדם, אלא רק באנטישמיות אינסטרומנטלית, לצד איוולת מקוממת מצד יהודיות הזויות כמו האנה איינבינדר.

אבל הצביעות, האובססיה והציניות הזו לא באמת מפתיעות אותנו. מה שמאכזב הוא שמדינת ישראל לא מנצלת את גילויי המוסר הכפול של מבקשי נפשנו כדי לחשוף את פרצופה האמיתי של מכונת המחאה שפועלת נגדנו.

אכן, ישראל צריכה להיזהר מלהתערב בגלוי במחאה באיראן, לא לפגוע בלגיטימציה של המוחים עצמם. אבל זה בדיוק הזמן להשיק קמפיין חובק עולם שישאל את האנה איינבינדר, את סוזן סרנדון ואת בילי אייליש ושות' איך ייתכן שהן לא צועדות ברחובות למען האיראנים המסכנים. קמפיין שיציג את גרטה תונברג כפי שהיא - פסיכית אנטישמית, שהדבר האחרון שמעניין אותה הוא לסייע לעמים מדוכאים באמת.

הגולים האיראנים איתנו

בחוצות הערים באירופה ובארה"ב ניכרת זה שנים הסולידריות של הגולים האיראנים עם ישראל. בהפגנות בלונדון, בפריז ובברלין ניתן להבחין גם בדגלי ישראל. ובכלל, המדינה הציונית פופולרית מאוד בחוצות איראן, חיבה שלא נובעת רק מהתובנה שהאויב של האויב שלך הוא ידידך. מקורותיה בידידות רבת שנים בין העמים, עוד קודם לעידן כנופיית חומייני. כי לאיראנים יש יתרון גדול בהבנה. הם, כקורבנות מסכנים במיוחד של האסלאם הקיצוני ושל ציר הרשע, מומחים גדולים בלזהות מי באמת שוחר שלום וצדק, ומי משתמש בפלסטינים וברעיונות נשגבים כדי להצדיק אנטישמיות חולנית, או לקדם מטרות גיאופוליטיות להשמדת מדינת היהודים.

לכן זה הזמן למנף את עידן האמפתיה לעם האיראני, כמו גם את המסרים והמרץ של הגולים האיראנים, להארת השנאה החולנית כלפינו. לחשיפת פני המערכה האנטי־ישראלית, שמעלימה בכוונה את ניסיונה של התנועה הלאומית הפלסטינית להשליך אותנו לים.

מעבר להזדהות עם האיראנים צריך לכונן מערכה עולמית שתחשוף, תסביר, תנהל מלחמת מסרים ותנצל את המצע הציבורי הגלובלי - שעכשיו קצת יותר נוח לנו. אלף פנים למערכה הזו ולקמפיינים שהיא צריכה להוביל, אבל זו העת לפעול. לרתום את האנשים הטובים שבאמת נזעקים לטובת המפגינים בטהרן. לחשוף את צביעותם של אלו שלא באמת דואגים לעמים אומללים במזרח התיכון, אלא רק אם הם חותרים להחריב את המדינה הציונית.