ב-27 באוקטובר 2020, בלב קראקס בירת ונצואלה, חסמו רכבים שחורים בלתי מזוהים את רכבו של איש התקשורת הוותיק רולנד קארניו, ומתוכם יצאו אנשים ששלפו אותו מרכבו וחטפו אותו. במשך 24 שעות לא נודע לאן נעלם, עד שהתברר כי נעצר על ידי שירותי המודיעין של השלטון. הוא שוחרר כעבור שלוש שנים, ובאוגוסט 2024, ימים לאחר הבחירות לנשיאות שנטען כי זויפו, נעצר בשנית. מאז הוא עדיין עצור.
קארניו אינו היחיד. אנה גואיטה, עיתונאית שעובדת באתר חדשות עצמאי, נעצרה גם היא לאחר הבחירות בקיץ 2024 והוחזקה במעצר במשך ארבעה חודשים, עד שחרורה בדצמבר שעבר. עשרות עיתונאים נעצרו בוונצואלה בשנים האחרונות, ציודם של אנשי תקשורת רבים הוחרם, הדפסתם של כ-100 עיתונים שונים הופסקה, כ-200 תחנות רדיו נסגרו, והגישה לחלק מהרשתות החברתיות, כמו טוויטר וטיקטוק, נחסמה.
אבל לא רק עיתונאים מקצועיים סבלו מהמשטר. גם אזרחים פשוטים שיצאו נגד המשטר ברשת מצאו עצמם בחדרי חקירות אפלים. על פי הדיווח, השלטון במדינה עושה שימוש בכלי ניטור טכנולוגיים שעוקבים אחרי קבוצות ווטסאפ פרטיות, כדי לזהות מי מהמשתמשים מבקר את הממשל. קמפיין ממשלתי עודד אזרחים להלשין על מתנגדי משטר ברשתות החברתיות. לא פלא שבמדד התקשורת החופשית לשנת 2025 נמצאת ונצואלה במקום ה-160 מתוך 180 מדינות.
הנתונים הללו בלבד, עוד לפני שבכלל התייחסנו להפרת זכויות האדם, הקשרים ההדוקים עם איראן, התמיכה והסיוע לארגוני טרור כמו חיזבאללה והצפת המערב בסמים - מספיקים, כך היינו רוצים לחשוב, למי ששלום העולם חשוב לו, להביע תמיכה במבצע האמריקני למעצר הדיקטטור הוונצואלי ניקולס מדורו.
אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. חיים הר-זהב, יו"ר ארגון העיתונאים בישראל, צייץ בחשבונו ברשת X: "לא קרה כלום. בסך הכל מנהיג של מדינה שנחטף מארצו בהוראת מנהיג של מדינה אחרת. הכל נורמלי. אפשר להמשיך הלאה".
בשבועות האחרונים אותו הר-זהב, מתוקף תפקידו, משתתף באופן פעיל מאוד במאבק נגד החלטת הממשלה לסגור את תחנת גלי צה"ל. כזכור, רדיו צבאי שמשרתים בו חיילים, ושאין דומה לו בשום מדינה דמוקרטית בעולם. הוא גם מזהיר מפני חוק התקשורת של השר קרעי בטענה שישפיע לרעה על שידורי החדשות בישראל, ובאופן כללי מהלך אימים בטענה שהממשלה רוצה "לסתום פיות" של עיתונאים שלא באים לה טוב בעין.
אז מה עם מילת תמיכה ברגעים הדרמטיים האלה בקולגות שלו שם בדרום אמריקה? הצחקתם את חיים. הר-זהב יגיד להגנתו שהוא לא בעד מדורו, אלא רק נגד שיטת הפעולה של טראמפ. אבל זו בדיוק הבעיה המערבית. במשך עשרות שנים המערב משחק בידיים קשורות, שהוא עצמו קשר. המדינות הלא-מערביות, וכמובן ארגוני הטרור, מנצלים זאת כדי לחסל את המערב מבפנים.
ישראל, העומדת בחזית המערב, היא הראשונה הסובלת ממדיניות היד הקשורה, זו שמחילה עליה מגבלות כמעט בלתי אפשריות. בלילה שבין שישי לשבת, חצי עולם מכאן, טראמפ הבהיר שהכללים השתנו - שדיקטטור אכזר לא יכול לזכות בחסינות רק כי המערב הטיל על עצמו מגבלות. והר-זהב? הוא ימשיך לצקצק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו