ההתנגדות השקטה לא מספיקה: על ארגון הרופאים למחות בתוקף נגד חוק עונש מוות למחבלים

במכתב הבהרה שנשלח בשבוע שעבר מיו"ר ועדת האתיקה של הסתדרות הרופאים בישראל, ד"ר יוסי ולפיש, לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הבהיר הארגון את עמדתו המתנגדת ליטול חלק בביצוע תיקון 159 לחוק העונשין, מה שידוע כ"עונש מוות למחבלים".

מכתב ההבהרה נשלח כתגובה לדברי בן גביר כי יש רופאים שפנו אליו והביעו הסכמה לבצע את ההוצאה להורג, והוא אינו עוסק בשאלה העקרונית בעד או נגד אישור החוק, אך מביע עמדה חלשה מאוד ולא עקרונית שאומרת כי הרופאים בישראל לא יבצעו את ההוצאה להורג.

הרל"י הוא אמנם הארגון המקצועי המאגד את רופאי ישראל, יהודים וערבים, אך הוא חלק מהאיגוד הרפואי המקצועי העולמי, חתום על אמנות בינלאומיות שמתנגדות להוצאה להורג, והמכתב נראה כנועד לשמור על הארגון מביקורת ואולי מסנקציות בינלאומיות נגדו, שיכולות לגרום לו לחבריו נזקים כבדים בחוגים רפואיים בינלאומיים.

אמנם הסתדרות הרופאים מביעה עמדה ברורה נגד השתתפות חבריה בביצוע החוק, אם יאושר בקריאה השנייה והשלישית, כלומר - קורא להם לא להשתתף ולא לכבד את החוק אם יידרשו לכך. אך הארגון גם מדגיש כי הוא לא עוסק "בשאלה העקרונית בעד או נגד חקיקת חוק עונש המוות למחבלים, אלא עמדתנו האתית עוסקת רק בשאלה של שותפות רופאים בהליך ההוצאה להורג, ועמדתנו בנושא זה ידועה ותפורט". 

מהמכתב אפשר להבין כי העמדה היא רפואית מקצועית, ואינה עמדה הומאנית שבאה להגן על חיי בני אדם ולבקש לבחון אמצעי ענישה אחרים.

העמדה, כך נראה, נועדה להגן על הארגון בחוגים הבינלאומיים שאליהם הוא משתייך, ואין ספק כי בארגון מבינים היטב שמשמעות אי־התנערותם מהחוק פירושה חרם ומניעת השתתפות במחקרים, בכנסים ובוועידות בינלאומיים אשר בהם הם רגילים לככב, בזכות היעדים וההישגים הגדולים שאליהם מגיעים מיטב הרופאים מישראל. 

שוגה הארגון, שבו חברים רופאים יהודים וערבים. המקצוע שלהם מייצג את ערכי חיי האדם, ומאבק על הצלת חיים והארכתם.

אם העמדה של הארגון היא רפואית בלבד, הם כן צריכים להיות חלק מהמאבק למניעת אישור החוק הגרוע הזה, ועל הארגון לחדד את המסר שלו ולא להסתפק בראיונות או בהופעה בכנסת.

כאן בדיוק המקום לאמץ את העמדה הרפואית המקצועית.  הוצאה להורג בהשתתפות רופאים ישראלים, או אנשי מקצוע אחרים, תהפוך אותם לרוצחים בכוונה תחילה, אף שידוע כי כל רעיון והיגיון החוק הוא עוד כמה כותרות, נוסף על ניצול רגשות הציבור.

גם חברי הסתדרות הרופאים הערבים, שמספרם עולה באופן מכובד מדי שנה והם תורמים תרומה אדירה למערכת הבריאות בישראל, צריכים להשמיע את קולם ולהביע את דעתם בתוך מוסדות הארגון כדי שהארגון שלהם יציג עמדה חד־משמעית ונחרצת נגד החוק ונגד כל אפשרות שייטלו בו חלק בעתיד אם החוק יעבור.

אני בספק אם הוא יעבור, כי הוא אינו חוקתי ומנוגד לערכי היהדות.