בשנת 1986, קורט ולדהיים, דיפלומט אוסטרי ששימש לפני כן מזכ"ל האו"ם, נבחר לתפקיד נשיא אוסטריה. במהלך מערכת הבחירות התברר שבתקופת מלחמת העולם השנייה הוא שירת כקצין באותן יחידות של הצבא הגרמני שביצעו פשעי מלחמה מחרידים נגד אוכלוסייה אזרחית, ונגד פרטיזנים ויהודים במדינות הבלקן. החשיפה לא מנעה את בחירתו לנשיא, אך מדינת ישראל החרימה אותו במשך כל תקופת הכהונה, והניעה מדינות נוספות לא לנהל עימו שום מגע ולסמן אותו כאישיות בלתי רצויה.
בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק ב־2025 מחייבת להיזכר בתקדים ולדהיים ולפעול בדרך דומה. לממדאני אין עבר נאצי אישי (לא התמזל מזלו להיוולד במחצית הראשונה של המאה ה־20), אך השקפותיו, שממזגות סוציאליזם פופוליסטי עם אנטישמיות פרועה, בהחלט היו יכולות להעניק לו מקום מכובד בכוורת האידיאולוגים של הרייך השלישי.
מבחינות רבות ולדהיים אף היה מתון יותר מממדאני. אמנם כמזכ"ל האו"ם הוא הגדיר את המבצע הישראלי לחילוץ בני הערובה מאנטבה "תוקפנות משוועת" - הרי בעיני האנטישמים חוסר ההשלמה של היהודים המובלים לשחיטה עם הגורל המיועד להם הוא תמיד "תוקפנות משוועת" - אולם בהשוואה ל"מרגליות" שמפיק פיו של ממדאני זה עוד נשמע מאופק.
ולדהיים לפחות לא פקפק בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית. ממדאני שולל את הזכות הזאת מכל וכל. ולדהיים לפחות לא העז לטעון שהיהודים אחראים לרצח עם: הוא הודה שהנאצים טבחו ביהודים, ולא להפך. ממדאני מעליל על ישראל עלילת דם של "רצח עם" שוב ושוב. "ישראל פתחה ב־7 באוקטובר במלחמה רצחנית", קבע המנוול, במופע היפוך יוצרות ציני שאפילו התעמולה הנאצית לא יכלה להמציא.
מרגע שייכנס לתפקיד ראש העיר, ישראל צריכה לנדות אותו ואת המערכות שיישמעו לו, כפי שעשתה בזמנו ביחס לאוסטריה. במקביל, יש לרתום למסע החרם כל גורם ידידותי, אמריקני או זר, תוך הדגשה ברורה של ההבחנה בין ממדאני לבין תושבי ניו יורק. אם ירצה ממדאני האנטישמי לבקר בארץ הקודש - ראוי שישמע "לאו" רבתי. אם ירצה להשתתף באירוע משקיעים - ראוי שיקבל סירוב נחרץ. אם ירצה לקבל הזמנה לביקור במדינה ידידה של ישראל - ראוי שיאמרו כי הוא לא רצוי. אם ירצה ייעוץ של מומחים ישראלים - ראוי שיישלח לעזאזל בבוז.
לא נשלה את עצמנו שמסע החרם יוביל לשינוי בדעות של מי שאפילו ולדהיים מחוויר לעומתו, אבל טוב ונכון שנבהיר כי מדינת היהודים גובה מחיר מממדאני ודומיו. עצם הנידוי הוא אמירה מוסרית חשובה, והשלכותיו המעשיות יאותתו שגם ברמה הפרקטית ממש לא כדאי להתעסק עם ישראל.
כן, להחרמה של מי שעומד בראש מדינה משמעותית, או עיר מרכזית כמו ניו יורק, יהיה מחיר גם עבור ישראל, אלא שממדאני ממילא ינסה להזיק ולפגוע בנו ככל שיוכל. אם ישראל תטעה ותקבל אותו כראש עיר לגיטימי - המחיר והנזק לישראל רק יאמירו. אין דבר גרוע יותר ממתן לגיטימציה לגרועים ולשפלים שבשונאינו, וממדאני הוא אחד הבולטים שבהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו