החנינה שאיש לא רצה לבקש

אין הרבה מערכונים סאטיריים בתולדות מדינת ישראל שזכו לערך משלהם בוויקיפדיה. אחד כזה הוא "המונולוג של יגאל עמיר" - מערכון מתוך "החמישייה הקאמרית" שביצע בכישרון רב רמי הויברגר ז"ל שהלך לעולמו לאחרונה.

המערכון, ששודר ב־1997, צולם כשבוע אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין, ומרגע שידורו עורר סערה. הויברגר מגלם את דמותו של רוצח רה"מ יגאל עמיר, היושב בתא מאסרו ואז פוצח במונולוג מול המצלמה, כשלרגע לא מש מפניו חיוך זחוח, בדיוק כמו זה שהיה מרוח על פרצופו של עמיר בכל פעם שפגש מצלמות.

משפט המפתח במונולוג של כאילו־עמיר הוא "יום אחד, עוד 20 שנה, אני אקבל חנינה. אתם יודעים את זה, בתוך הלב עמוק אתם יודעים את זה". והוא ממשיך לתאר איך הוא ייצא לחופשי ואיך הוא יהפוך לגיבור ויזכה למחיאות כפיים ברחובות, ואיך אפילו ראש העיר ירושלים יבוא להצטלם איתו. ובסוף־בסוף, אחרי שעולות הכתוביות לצלילי "לא נפסיק לשיר", בתוספת אחרונה שרבים פספסו, נשמע שוב הכאילו־עמיר אומר ומגחך: "20 שנה, אולי אפילו פחות".

במהלך השנים נחשב המערכון לאחד הקטעים הזכורים ביותר מחמש העונות של החמישייה הקאמרית. אתגר קרת, מכותבי התוכנית, אמר כי מה שיישאר מ"החמישייה" זה "המונולוג של יגאל עמיר". נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין הזכיר אותו בנאומו ב־2015, הוא נכלל ברשימת 75 המערכונים של ישראל בעיתון זה, ברשימת עשרת המערכונים הכי חריפים של מגזין "טיים אאוט", ומוזכר תמיד כקאלט וכ"מערכון מיתולוגי".

אבל אחרי כל הסופרלטיבים, האם הוא אכן חזה את העתיד?

במילה אחת: לא. ובשלוש מילים: ממש־ממש לא.

יגאל עמיר יושב בכלא, לשמחתנו. יתרה מזו, אין בכלל שיח סביב חנינה או קציבת עונשו. זה קיים אולי־אולי רק בשוליים מאוד קיצוניים. כמה קיצוניים? בבחירות לכנסת במארס 2021 התמודדה רשימה בראשות אשתו, לריסה טרימבובלר־עמיר, שקראה לשחרורו. היא קיבלה 729 קולות. מספר חסר חשיבות בכל קנה מידה.

עמיר לא הפך בשום מגזר ובשום מחנה לגיבור - בניגוד, אגב, למקרים אחרים שבהם פושע מתועב הפך לכזה. הנה למשל מרואן ברגותי, מחבל שהורשע ברצח ישראלים, זוכה לביקורים של חברי כנסת, אפילו יהודים, אפילו ממפלגת העבודה, ואף קיבל ספר עם הקדשה אישית מעמוס עוז המנוח.

למה כותבי המערכון וחלק ממנתחיו טעו? כי כפי שאנו מגלים פעם אחר פעם, במחוזות השמאל העמוק לא באמת מכירים ולא מבינים את הימין.

מבחינתם, דמות הימני שטוחה, מצדיקה סופרלטיבים מגזרת ה"אלים", "פשיסט", "גזען" וכו'.

כאשר זו דרך החשיבה, המסקנה העולה ממנה היא שהימין שהתנגד לדרך רבין בכל מאודו גם תומך ברצח ובמבצע. ומה שהיה נכון לפני 30 שנה, נכון גם בהקשר למאבק בין המחנות בשנים האחרונות. הימני, אליבא דמפגיני קפלן ותומכים בתקשורת, רוצה דיקטטורה, רוצה לסתום פיות, רוצה לשעבד נשים.

המערכון מוכיח שמי שטעה אז טועה גם היום.