בעת הזאת

עִתָּם שֶׁל מַכְנִיסֵי רַחֲמִים לְקִרְבֵּנוּ

לִפְשֹׁט עַל עָרֵי הַנֶּפֶשׁ

וּפְנִימָה פְּנִימָה כְּמוֹ יָם קָדוּם וְעָצוּם

שֶׁיּוֹדֵעַ טוֹב מִכֻּלָּם כֵּיצַד לֹא לִטְבֹּעַ.

בַּסְּלִיחוֹת כְּבָר שָׁהִינוּ, שָׁם בְּעִבְרִית מִשֶּׁלָּנוּ אָמַרְנוּ:

"אֵיךְ אוּכַל לָבוֹא עָדֶיךָ

וְעוֹבְדֵי זוּלָתֶךָ לֹא עֲזָבוּנִי לְעָבְדֶךָ",

וּנְתַנֶּה כָּעֵת תֹּקֶף עֲזִיבָתָם מֵאֲחִיזַת לִבֵּנוּ

כְּמִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסֻכָּתוֹ הַקְּטַנָּה

וּמַקְפִּיד לַחֲזוֹת בְּכוֹכָבִים נֶאֱמָנִים בַּחוּץ.

רֹאשֵׁנוּ הָאַרְצִי סְחַרְחַר הַפַּעַם וְאֵין לָדַעַת:

הַאִם תָּכְנוֹ שֶׁלּוֹ הוּא הַתּוֹעֶה בֵּין עוֹלָמוֹת

אוֹ הָעוֹלָם עַצְמוֹ הִתְהַפֵּךְ מִפָּנֵינוּ?

רוּחוֹת לֹא מְצוּיוֹת חוֹמְדוֹת אֶת שְׁפִיּוּתֵנוּ

וּמִכֻּלָּם דַּוְקָא אָבִינוּ יִצְחָק עוֹמֵד לְהָגֵן בִּקְצוֹתֵינוּ.

שְׁמוֹ נִבְחַר עוֹד בְּטֶרֶם צָחֲקָה אִמּוֹ

כְּמוֹ שְׁאַר קְבוּעֵי תֵּבֵל שֶׁאֵין מַדָּע בִּלְעֲדֵיהֶם

וְאֵין חִשּׁוּב נָכוֹן וְאֵין רַחֲמִים וְאֵין זְמַן

שֶׁיְּכוֹלִים בָּעֵת הַזֹּאת לְהִשָּׁמֵר לְבַדָּם.

מוקדש לפדויי השבי הנורא