ונתנה תוקף קדושת היום, כי הוא נורא ואיום - מחר בערב נתכנס כולנו, כל אחד במקום שהוא מייחד לכך, לרגע מיוחד במינו. יום הכיפורים. יום חשבון הנפש.
ראוי ביום הזה להרהר על מעשינו בשנה שחלפה. לא להסס לבקש סליחה. יום הכיפורים נועד בדיוק לכך - בין אדם לבין עצמו ולחברו, ובין אדם לבוראו.
כקולקטיב עלינו לבקש סליחה מ־28 נשים שנרצחו בשנה החולפת. חלקן אימהות לילדים קטנים, חלקן מבוגרות. כל עוונן - היותן נשים.
מדובר בעלייה חדה במיוחד. מחציתן נרצחו בנשק חם, בירי.
כמעט מדי שבוע אנו "מתבשרים" על עוד אישה שנרצחה. זו עדות לכך שמערכת אכיפת החוק איבדה את דרכה. שיותר ויותר נשים מופקרות לאלימות מגדרית. וכולנו מצקצקים בלשוננו, שומעים את הידיעה באמצעי התקשורת וממשיכים הלאה בחיינו אל מול חיים שלמים שנגדעו, משפחות שנהרסו, ילדים שנותרו יתומים מאם ולא אחת גם מאב, שבחלק גדול מן המקרים הוא גם הרוצח שיישב בבית הכלא שנים רבות.
על כולנו להתאחד ולמגר את התופעה הזאת.
לא להניח למשרד לביטחון הפנים להתעלם.
למי נחוץ כעת עונש מוות למחבלים, כשהמשטרה אינה מצליחה להגן על נשים מאוימות?
ובעודנו מתעטפים בטלית, ראוי שנשאל את עצמנו: איך הפכנו כה אלימים? האם ייתכן שזו השפעה של המצב שאנו מצויים בו כבר שנתיים? או שכולנו בסוג של טראומה קולקטיבית; או שחלילה איבדנו את החמלה, את ערך העזרה ההדדית ואת הרגש; או שחלוקת הנשק לכל דורש הופכת ליד שמאיימת על כל אחד ואחת מאיתנו.
כי כמו בכל מחזה, אקדח שמופיע במערכה הראשונה, ברוב המקרים יירה במערכה השלישית.
ממשלת ישראל מחויבת לכמה פעולות פשוטות שאולי לא ימגרו רצח נשים בידי בני זוגן, אבל יכופפו את הגרף כלפי מטה: הצלבת מידע של מבקש רישיון נשק עם מידע עליו במשרד הרווחה; מימוש בפועל של "חוק האזיק האלקטרוני", שנועד להרחיק גברים אלימים מבנות זוגם, חוק שנועד לוודא שלא יתקרבו אליהן. כמו כן, על מערכת המשפט להחמיר את הענישה.
דוגמה לכך ראינו השבוע כאשר בחורה בת 17, ליטל יעל מלניק, שאושפזה במוסד לטיפול נפשי, נפלה קורבן לאח, אדוארד קצ'ורה, שעבד במקום, שהפך אותה לצעצוע למימוש תאוותיו. לא הגיע לה שתימצא קבורה בחולות ושהוא יורשע "רק" בכך שגרם למוות ברשלנות, בבעילה אסורה בהסכמה ובהפרת הוראה חוקית. לא בכדי צעקה משפחתה צעקה גדולה ואמרה, שלא ייתכן שהיא קברה את עצמה בחול.
או מירן ביתן, שנרצחה בסופ"ש האחרון, ביום הולדתה ה־37, על ידי בן זוגה לשעבר מישל קדוש.
הכל היה כתוב באותיות קידוש לבנה בפני המשטרה, כולל תלונות קשות נגדו למשטרה, אך דבר לא הועיל. איש לא עצר את הרוע.
אז בתפילת כל נדרי, שבה מותר לנו להתפלל עם העבריינים, ראוי להוקיע את כל אלו שפוגעים בנשים רק בגלל היותן נשים.
גמר חתימה טובה!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו