מאז הטבח הנורא בבוקר שמחת תורה, קשה לצעוד בשבילי הארץ מבלי להיפגש בכל כמה מטרים במדבקה הנושאת מסר ערכי ואת דיוקנו של נופל. רבים מאיתנו מעטרים את הרכבים שלנו באותן המדבקות. השנה משימתנו כאנשי הוראה היא להכניס לכיתות את המסרים הללו, ללמד אותם, להטמיע אותם. המדבקות לא דבוקות על הקיר, אלא הן אלה שמחזיקות אותו מליפול.
את המדבקות - "סטיקרים", בלשון העם - ניתן למצוא על רכב, לפעמים באמצע מסלול, בכניסה למסעדה או על עמוד רמזור. הסטיקרים מעוטרים בתמונות הנופלים ומלווים במשפטי מחץ, שאי אפשר שלא להשתאות מתוכנם. לדעתי, זו צריכה להיות תוכנית הלימודים הערכית לשנה הקרובה - לא משנה אם בשיעור ספרות, לשון, היסטוריה, בשעת מחנך או בכל הזדמנות אחרת.
בכל רובד שנחפש נמצא מסרים עוצמתיים, מלאי אחריות, אהבת הארץ ואהבת האדם. עשרות מבוגרינו נפלו במלחמת חרבות ברזל. ביקרתי משפחות בצפון ובדרום, במודיעין ובפדואל, בחריש ובאפרת. בכל משפחה למדתי כמה תוכן, אמת פנימית ועוצמות היו בבן שנפל. "שמעתי. צודק. אשפר" - כך ענה סרן איתן פיש הי"ד, בוגר שלנו, כשחייל שלו יזם איתו שיחה אכפתית וביקורתית. כמה אפשר ללמוד משלוש המילים הללו על איתן עצמו, כמה כדאי לנו לאמץ לעצמנו את אותן המילים והתכונות. חובתנו להכניס אותן בכל כיתה בשנה הקרובה.
כשנתבקש לקיים שיח בכיתה על הפילוג בעם, על השיח הלא מכבד - נעשה נכון אם ניעזר, למשל, בדבריו של רס"ר ניר חדד הי"ד, שנפל ברצועה: "אנשים אחים אנחנו". מתוך אותה תפיסה הוא יצא אל הקרבות להגן על אחיו. יחד עם התלמידים נוכל לגלות כמה משותף יש בינינו, אבל לשם כך נאמץ את צוואתו של אביחי אמסלם הי"ד: "אחי, בוא נדבר לב".
בבתי הספר אנחנו שמים דגש משמעותי על האקלים הבית־ספרי. הרבה מהמדבקות נושאות מסרים חדים וברורים, כמו: "היו אנשים טובים, תחייכו, שאפו לגרום לכל אדם שיפגוש אתכם לחייך, היו פתוחים לביקורת ונסו תמיד להשתפר" - כל זה הפך למסר מתוך הצוואה של סמ"ר שחר פרידמן הי"ד. גם אל"ם אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, הותיר לנו מסר שבקלות יכול להפוך למוטו בכל כיתה ואצל כל תלמיד: "תהיה רגיש ואנושי, תסתכל על כולם בגובה העיניים, תאהב את כולם". באותו נושא בחרתי לאמץ גם את המסר הפשוט והחשוב של סמ"ר גלי רועי שקותאי הי"ד: "לא לשכוח לעזור".
על רקע המלחמה הארוכה, האובדן הגדול, החששות והאזעקות, אנחנו מחויבים לייצר לתלמידים שגרת חירום מתוך ההבנה שזו חיונית עבורם. המפגש עם החברים לכיתה, ההתייצבות בבית הספר, המפגש עם המחנכים - כל אלה מייצרים ודאות בתקופה של אי־ודאות.
בתוך אתגרי התקופה אנחנו שמים דגש גם על החוסן והרוח של התלמידים. גם בתחום זה בקלות ניתן להשתמש במדבקה של הרב אלקנה ויזל הי"ד: "תהיו שמחים, תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן". במשפט אחד מזוקק לנגד עינינו מסר חשוב כל כך לתלמידים. יחד נוכל לבדוק כיצד נוכל לסייע במאמץ המלחמתי ולצעוד ברוח של סרן איתן קופלוביץ הי"ד, שכתב: "איפה שאפשר לתרום - אני שם!"
הדוגמאות שבמאמר הן פרומיל מ"שירת הסטיקר" של שנת תשפ"ו, ובאמצעותן אנחנו מגלים כמה עולם ותוכן היו בכל נופל ונופל. אם נדע לאמץ את הסטיקרים הללו אל הלוח בכיתה, אל השיח, להפוך אותם שגורים על לשוננו ולמצפן במוסדות החינוך שלנו - נדע להמשיך בדרכם של הנופלים ולייצר כאן דור שראוי להם.
השנה הזו עלינו אנשי החינוך להציב לנגד עינינו את המשימה להכניס לכיתות את המדבקות ואת רוח הנופלים. כדי שנדע מי הם, כדי שנזכור אותם וכדי שנצעד בדרכם. זה יהיה הערך המוסף שלי לשנת הלימודים הקרובה.
הכותב הוא מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו