יש סיבה לאופטימיות: מנהיגי אירופה לא באמת משקפים את דעת הציבור

המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023 בעקבות מתקפת הטרור הברברית של חמאס הציבה את ישראל בפני אתגרים מורכבים מאוד. לצד האתגרים הביטחוניים שגבו ממדינת היהודים לחימה בשבע זירות, וללא ספק העניקו משמעות עדכנית למונח "עם כלביא יקום", ישראל ניצבת מול אתגר חשוב נוסף, בדמות הזירה הדיפלומטית ודעת הקהל העולמית.

בעוד מארגונים בינלאומיים כגון האו"ם, שבו קיים רוב אוטומטי נגד ישראל ולא משנה מה תהיה ההחלטה, קיימת ציפייה שדווקא מידידותיה בעולם המערבי ישראל תקבל תמיכה במאבק הצודק בטרור האסלאמי, שחמאס מהווה את השלוחה הפלשתינית שלו. אולם למעט התמיכה של ארה"ב בהובלת הנשיא טראמפ במאבקה של מדינת היהודים נגד הכוחות האפלים הקוראים להשמידה, וזו של מדינות נוספות באירופה (הונגריה, צ'כיה ורומניה), שעומדות בגאווה לצד ישראל - ההצהרות האחרונות של צרפת ובריטניה, שהודיעו על תמיכתן בהכרה במדינה פלשתינית, וגרמניה, שהודיעה על סוג של אמברגו נשק על ישראל, היוו מכה דיפלומטית לא פשוטה למדינת היהודים.

אין כל ספק שהמלחמה בעזה אינה נתפסת בצורה חיובית בדעת הקהל העולמית. באופן טבעי ואנושי הציבור הרחב אינו אוהב לראות תמונות של אזורי לחימה, ובמיוחד כאלו שבהם יש מעורבות של אוכלוסייה אזרחית. לכן אין זה מפתיע שכאשר מהדורות החדשות באירופה נפתחות בדיווחים על הנעשה ברצועת עזה, כאשר התקשורת האירופית הידועה בעמדותיה הפרו־פלשתיניות משרתת את התעמולה של חמאס - גם ראשי מדינות ופוליטיקאים נסחפים אחרי דעת הקהל במדינותיהם.

יחד עם זאת, רצוי וחשוב להפריד בין הממשלות המכהנות לבין שאר ההנהגה הפוליטית. נקודה זו חשובה בייחוד בימים אלו, כאשר בשלוש המדינות החשובות ביבשת - גרמניה, צרפת ובריטניה - חלה תפנית מעניינת בקרב דעת הקהל לטובת מפלגות הימין.

הרקע הוא סוגיית ההגירה הבלתי חוקית שרבים באירופה רואים בה פלישה אסלאמית ליבשת, שמהווה איום קיומי על זהותה הנוצרית והליברלית. בגרמניה, למשל, נוסף על הביקורת הקשה שספג הקנצלר פרידריך מרץ על הודעת אמברגו הנשק על ישראל בעיקר מתוך מפלגתו שלו - בפועל, לגוש מפלגות הימין, שכולל את מפלגתו של מרץ "איחוד השמרנים" (CSU-(CDU ואת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD), יש רוב בפרלמנט (208 ו־152 בהתאמה מתוך 630). אולם בשל החרם הפוליטי על ה־AfD, שבחלק מהסקרים צפויה להיות המפלגה הגדולה בבחירות הבאות, הקים מרץ ממשלה עם מפלגת השמאל הסוציאל־דמוקרטית (SPD).

בבריטניה מכהנת ממשלת שמאל של הלייבור, שזכתה לרוב מוחלט בפרלמנט הבריטי. אולם כיום משבר ההגירה הבלתי חוקית לבריטניה הוא הנושא המרכזי שמעסיק את דעת הקהל בממלכה, והסקרים מראים שמפלגת הרפורמה (Reform UK), התומכת במאבקה של ישראל, תנצח ללא קושי בבחירות הבאות. בדומה למפלגת הרפורמה, גם המפלגה השמרנית בבריטניה ראתה בהחלטה להכיר במדינה פלשתינית בעת הנוכחית פרס לטרור. גם בצרפת צפויה תפנית פוליטית, כאשר הסקרים מראים שבבחירות הבאות צפוי כנראה לנצח מועמד הימין, ז'ורדן ברדלה, שהצהיר שהמלחמה של ישראל בברבריות היא גם מלחמתה של צרפת.

לסיכום, למרות הביקורת על ישראל מאירופה, חשוב להסתכל עליה בפרספקטיבה רחבה יותר ולהבחין בין עמדת הממשלות המכהנות, שרובן ממשלות שמאל, לבין שאר המערכת הפוליטית והציבור הרחב. רבים ביבשת אירופה רואים את ישראל כמבצר האחרון בפני ההתפשטות האסלאמית על היבשת, התפשטות שנתפסת כאיום קיומי. תפיסה זו יכולה להיות העוגן החדש בין יבשת אירופה למדינת ישראל, ועל כן יש סיבה לאופטימיות זהירה.

ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באונ' דרום וויילס בבריטניה ועמית מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS). מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992"