לא במקרה צצו בשבוע האחרון בעוצמה תמונות הרעב לכאורה בעזה בכותרות ענק בעולם, במקביל להחמרת המערכה להאשמת חיילי צה"ל בפשעי מלחמה. הכל חלק מקמפיין מתוזמן ומשולב לדחוק את ישראל לפינה ברגעים הכי קריטיים של המשא ומתן להחזרת חטופינו, כדי לכפות ויתורים ביטחוניים מפליגים. איך אנחנו לא נערכים להשיב מלחמה ומשאירים מגרש ריק, במקום להגיב בצורה ממשלתית וממלכתית מוסדרת?
באנגלית רהוטה, שיער גלוי וזקן מטופח, התראיין לפני זמן־מה בטלוויזיה האמריקנית דיאב אבו ג'הג'ה, ראש עמותת קרן הינד רג'ב, פעיל אנטי־ציוני בלגי־לבנוני, ותיאר לעיתונאי גלן גרינוולד כיצד הוא ואיתו מאות מתנדבים נרתמו למבצע עולמי ללכידת "פושעי המלחמה מעזה" - חיילינו.
מאחורי חזות שמסתירה היטב להט ג'יהאדיסטי וקשרים עם חיזבאללה (שהוא מכחיש עכשיו), תיאר את השיטה: סורקים רשתות חברתיות, מאתרים תמונות חיילים ששירתו בעזה, שומרים אותן כדי לפתוח נגדם תיקים. כשאותו חייל יוצא לחופשה בחו"ל ומעלה תמונה, מוגשת נגדו בקשה לצו מעצר באשמת "פשעי מלחמה". זה התרחש בקנדה, בברזיל ובבלגיה.
אם נעצרת - דרוש מייד קשר עם השגרירות או עם חדר מצב של משרד החוץ. זו זכות בסיסית שחובתם לספק. ברגע שנודע על הליך כזה בחו"ל, בארץ נכנס לפעולה צוות בין־משרדי שהוקם כבר ב־2010 בהוראת ממשלה. הצוות כולל את הפרקליטות הצבאית וצה"ל, משרד המשפטים, משרד החוץ, שב"כ, ועוד. הצוות ינחה את החייל ויממן לו ייצוג משפטי מקומי. ביוזמת הסצ"רית והפצ"רית הוקם גם מערך ייעודי של סנגורים צבאיים וביניהם עורכי דין מהשורה הראשונה שילוו את החייל והמשפחה
המעטפת שסביב אבו ג'הג'ה פועלת בחוכמה בזירה הבינלאומית - לא מצהירה בגלוי על התנגדות לקיום ישראל, אלא מתחפשת לארגון הומניטרי. אבו ג'הג'ה עצמו, בשנת 2002, אחרי שייסד את "הליגה הערבית האירופית", הואשם באנטישמיות ובהכחשת שואה. הם בונים את התשתית יותר מ־20 שנה. כיום הוא מדבר על "זכויות אדם".
במערב מצטיירת תמונה מעוותת: ישראל מואשמת בהרעבה שיטתית, אף שהיא עושה רבות כדי למנוע זאת. חמאס, הגורם הישיר, נעלם מהשיח. על רקע זה צפויים ניסיונות להסלים את ההאשמות כלפי חיילים - גם על "פשע ההרעבה".
מה צריכים לדעת חיילינו: כל חייל יכול לפנות לפרקליטות הצבאית או ליחידתו ולקבל הערכת סיכון לגבי אפשרות להוצאת צו מעצר. צה"ל מקים גם מוקד ייעודי בימים אלו. אל תפרסם תמונות מהחופשה עם מיקום גלוי.
אם נעצרת - דרוש מייד קשר עם השגרירות או עם חדר מצב של משרד החוץ. זו זכות בסיסית שחובתם לספק. ברגע שנודע על הליך כזה בחו"ל, בארץ נכנס לפעולה צוות בין־משרדי שהוקם כבר ב־2010 בהוראת ממשלה. הצוות כולל את הפרקליטות הצבאית וצה"ל, משרד המשפטים, משרד החוץ, שב"כ, ועוד. הצוות ינחה את החייל ויממן לו ייצוג משפטי מקומי. ביוזמת הסצ"רית והפצ"רית הוקם גם מערך ייעודי של סנגורים צבאיים וביניהם עורכי דין מהשורה הראשונה שילוו את החייל והמשפחה.
המעטפת הזו - מיומנת, שקטה ומקצועית - מנעה עד כה מעצר חיילים. התקציב שעליו היא פועלת נקבע ב־2010. אגב, זה הזמן לעדכן אותו.
ומה בינתיים? לא להשאיר את הזירה התקשורתית חשופה. להקים מערך מוסדר ולדברר את מהלכי צה"ל ואת ההקפדה על שמירת הדין הבינלאומי. ליזום ולא להגיב בדיעבד. המלחמה הזו רק תחמיר.
- אורי אגוז היא עו"ד סא"ל (מיל'), חטיבת הדין הבינלאומי, הפרקליטות הצבאית, חברת פורום דבורה