מוות בוונציה

אך יצאנו על גחוננו מן המרחבים המוגנים, והנה גילינו להפתעתנו כי העולם החיצון שקוע בהבליו מקדמת דנא. תשומת ליבו נדדה השבוע אל ונציה, שם נערכה חתונת הראווה של ג'ף בזוס ולורן סנצ'ז.

כדי להבין את ממדי הספקטקל, יש להציג קודם את העובדות היבשות: הוא התקיים בכמה מוקדים בעיר, על פני שלושה ימים שכללו מסיבות, קבלות פנים וטקס חתונה, בהשתתפות 200 מוזמנים, ביניהם ליאונרדו דיקפריו, אורלנדו בלום, קים קרדשיאן, ביל גייטס ואופרה ווינפרי.

אלו הובלו מחגיגה לחגיגה ב־30 מוניות מים פרטיות, שוכנו במלון היקר ביותר בעיר, שממנו פינו את דלת העם אשר הזמינה בו חדרים מבעוד מועד, שועשעו על ידי אלטון ג'ון וליידי גאגא והוזנו בידי שף איטלקי מעוטר כוכבי מישלן.

הפלישה הזו, משערים האנליסטים, עלתה בין 50 ל־56 מיליון דולר, וכדי להפיס את דעתם של המקומיים הזועמים על כך שעירם הפכה לפארק שעשועים, נאלץ החתן להיפרד מ־3.6 מיליון דולר שאותם תרם לגופים מרכזיים בוונציה - מכה קלה בארנקו הנאמד בכ־234 מיליארד דולר.

אלא שלא עזרו התרומות של הגביר וגם לא הפצרותיה של שרת התיירות האיטלקייה בתושבים להתמקד בהזדמנויות הכלכליות שהאירוע מזמן לעיר. המפגינים מחו בכל מקום ובאופן כה מקורי ויצירתי, עד שאפשר לשקול להזדכות על הביאנלה לאמנות.

הם טענו כי החתונה תקריס את העיר עם עודף תיירים, תעלה את מחירי הדירות ותדחק את המקומיים החוצה.

אי אפשר שלא לחשוב עד כמה כותרת יצירת המופת שכתב תומאס מאן לפני 113 שנה הולמת את המאבק הזה. כמו גיבור "מוות בוונציה", גם בזוס מחצין תשוקה מעוותת כלפי שכיית חמדה, הלוא היא העיר האיטלקית השוקעת אט־אט למצולות.

מה, בשם אלוהים, למגה־נובוריש והאולטרה־קפיטליסט הזה ולעיר שאוחזת בהיסטוריה ומורשת מפוארות ובהווה תרבותי אנין? מה לאיש הזה, התגלמות החלום האמריקני, ולעיר התעלות שהוציאה מתוכה את עילית הרוח האירופית?

שלא כמו גיבורנו גוסטב פון אשנבאך, שלא העז לשלוח ידו אל טדג'יו והסתפק בלבהות בו ממרחקים, בזוס כפה את עצמו על ונציה, מתוך תפיסה היפר־קיטשית על העיר, עם הטקסים, המטוסים והחברים וכל היבט דקדנטי אחר שממונו יכול לקנות. ועוד פיזר כמה מיליונים פילנתרופיים כדי לסתום למוחים את הפה. אך אלו לא קנו לו שקט וגם לא קלאס.

הרתיעה שמעוררת החתונה הזו נישאת על גל טינה עכשווי כלפי עשירים, כפי שהוא בא לידי ביטוי בסדרות ובסרטים דוגמת "פרזיטים", "משולש העצבות", "הלוטוס הלבן" ו"יורשים". אורחות חייהם האקסצנטריים והמנותקים מהמציאות הוא כה לא תקין פוליטית בעידן הנוכחי, שהם חייבים להתקפל אל מקום מבודד ומרוחק, פן יעלה עליהם ההמון עם הקלשונים. אנחנו תכף שם.

לבזוס יש גם אפשרות: כבעליה של חברת אווירונאוטיקה הוא יכול להעמיד חופה בחלל, הרביעית במספר שעוד תגיע, במעמד חברים וחברים מכוכב אחר. וזה, ללא כל ספק, יהיה אירוע שישבור שיאי אנוש וטעם רע גם יחד.