האדם שהמריא כמו מטוס ונסק לגבהים: תעשו כבוד לאבי מערכות היירוט הישראליות

אנו בעיצומה של מלחמת קיום מול מעצמה אזורית שכוונתה להשמיד את מדינת ישראל.

ההצלחה לא הגיעה מעצמה. היא נזקפת לזכותם של לוחמי חיל האוויר, לוחמי המוסד, חיילי חיל המודיעין, ולזכותם של אלפי מהנדסים של התעשייה האווירית לישראל ושל החברה־הבת שלה אלתא, של רפאל ושל מאות קבלני משנה ששקדו במשך יותר מ־30 שנים על פיתוח ושכלול המערכות שמגינות על מדינת ישראל ואזרחיה בצורה הכי טובה שניתן.

אבל בלהט התודות המוצדקות, נדחק מהתודעה מי שהניע את התהליך לפיתוח אבן מרכזית ליכולת זו, בזמן שבו אמירה שטיל יוכל לפגוע בטיל הטס מולו נחשבה להזויה. אדם אחד שיש לו מניית זהב בהצלחה. התודה מגיעה לדב רביב. הוא בוגר הפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון שנחשב לאבי תוכניות טילי היירוט ("חץ") והמשגרים של מדינת ישראל.

תא"ל (מיל') עוזי עילם כתב עליו: "דב היה מהנדס אווירונאוטי מוכשר שידע לעסוק בכל שלבי התכנון של מערכות הטיל. ידו היתה בכל, והאנשים הלכו בעקבותיו בלא היסוס. לדב היה ביטחון עצמי שנראה לעיתים מוגזם, אך לאורך הדרך הוכיח עצמו כמוצדק. הוא ניחן בכריזמה ובכישרון שכנוע יוצא דופן שהופעל לכל הכיוונים. היה בדב שילוב של שליטה בפרטים הטכניים של ההצעות לפרויקטים שביקש לאשרם, והפגנה של ביטחון עצמי מהפנט... דב רביב הצליח, שנים לא רבות לאחר שפרויקט משגרי הלוויינים יצא לדרך, לשכנע אותנו ואת האמריקנים ביכולתו לפתח טיל נגד טילים שכונה 'חץ'. לא פלא שהכינוי 'מר חץ' דבק בו"...

נדחק מהתודעה כי מי שהניע את התהליך לפיתוח אבן מרכזית ליכולת ההגנה של ישראל, בזמן שבו אמירה שטיל יוכל לפגוע בטיל הטס מולו נחשבה להזויה. אדם אחד שיש לו מניית זהב בהצלחה. התודה מגיעה לדב רביב. הוא בוגר הפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון שנחשב לאבי תוכניות טילי היירוט ("חץ") והמשגרים של מדינת ישראל

הצצה לאישיותו יוצאת הדופן מספק דב בכמה ציטטות מדברים שכתב: "...הגעתי למסקנה שפיתוח מערכת הגנה הרמטית מוחלטת - לא 75% ולא 87% אלא 100% הגנה מפני טילים בליסטיים, ובעיקר מפני טילים הנושאים נשק גרעיני - תהיה תעודת הביטוח לקיומה של מדינת ישראל.

"כל החישובים מאחורי פיתוח החץ היו קשורים במצב הגיאופוליטי ובחשש שמדינת ישראל תושמד במכה אחת וראשונה. מכך נבע המפרט הבסיסי שעל פיו פיתחתי את עקרונות מערכת החץ, וזאת מבלי שמישהו בצבא או במערכת הביטחון יכתיב מפרט מהסוג הזה למערכת. חשבתי שמדינת ישראל והעם היושב בציון זכאים להגנה אולטימטיבית.

"הטיל עצמו נועד לענות על הדרישות הבסיסיות, וזה קבע את האפיון שלו כטיל דו־שלבי לטווח ארוך ולגובה רב... קבעתי שתהיה לו יכולת ניהוג בחלל עם דיוק פגיעה רב - את הדרישה הזו קבעתי כיעד של יכולת היירוט של החץ. היעד הזה הושג והוא ייחודי... הגישה הבסיסית שלי היתה שהתכנון והפיתוח יהיו רובוסטיים, כך שלאחר שהרש"ק (ראש הקרב) הצליח להשמיד את המטרה - המסה של הטיל תגיע ותיצור יתירות בהשמדה. מהנדסי הבקרה של מל"מ הצליחו להשיג את הדבר הזה אשר הוכח גם בניסויים".

אריה הרצוג, מי שכיהן כראש מינהלת חומה, כתב כי "אין ספק שההובלה של תוכנית החץ על ידי דב רביב והיכולות האישיות שלו היו דומיננטיות בשלב הראשון..."

ארתור שופנהאואר אמר: "כל אמת עוברת דרך שלושה שלבים. ראשית, לועגים לה; אחר כך, מתנגדים לה; ולבסוף - מקבלים אותה כמובנת מאליה".

זה לא מובן מאליו. כולנו חייבים לאדם הזה תודה ענקית. על ההצלחה לבנות משגרי לוויינים לחלל, אבל בעיקר על החזון פורץ הדרך והיכולת להעלות את פיתוח המערכת שמגינה עלינו על דרך המלך כנגד אינספור מכשולים.

לולא האסרטיביות והמנהיגות שלו מול מתנגדי הרעיון, העורף האזרחי שלנו היה נראה כבית מטבחיים. החזון והיכולות שהפגין הביאו לכל פיתוחי המשנה (כיפת ברזל, קלע דוד והחץ לדורותיו) ומאפשרים לקובעי המדיניות להסיר את האיום הקיומי מעל ראשה של מדינת ישראל.

הגיע הזמן שדב יקבל את אות ההצטיינות הגבוה ביותר מנשיא המדינה וגם את פרס ישראל על תרומה ייחודית לקיצוץ כנפי תוכנית ההשמדה שאותה ניסתה איראן ליישם.