מתקפת-נגד במלחמת אין ברירה

מייד בתחילת המתקפה באיראן שמענו קולות ערעור תבוסתניים: היא "מלחמה יזומה", ולא מלחמת תגובה - כך כתב, למשל, ערן עציון, שהיה סגן ראש המל"ל - ולכן היא "מחייבת עילה מיידית וברורה". הוא דרש ראיות ל"טענה" של הממשלה וצה"ל לגבי "פריצה איראנית לפצצה בימים האחרונים" ולגבי הגברת ייצור הטילים הבליסטיים. עציון החשיד אותם במרומז בהונאה ובהפרת הדין הבינלאומי בעצם המתקפה. הוא אף האשים את צה"ל במרומז בכניעה ל"שיקולים זרים" של הדרג הנבחר.

ברקע הדברים - טענות לגבי אינטרסים פוליטיים של נתניהו, שהם כביכול המניעים את המתקפה באיראן. הדברים האלה מופרכים לחלוטין. המערכה הנוכחית נגד איראן היא גם תגובה, במתקפת-נגד אסטרטגית, וגם מלחמה מקדימה או מלחמה למניעת אסון.

ראשית, היא תגובה מפני שאיראן היא זו שפתחה במלחמה. ב-7 וב-8 באוקטובר 2023 היא פתחה במתקפה על ישראל באמצעות שני שלוחיה, צבאות הטרור של חמאס ושל חיזבאללה. זאת תהיה טענה נכלולית לומר שרק צבא הטרור של חמאס היה התוקף - את המתקפה תכננו ביחד איראן ושני צבאות הטרור שהיא מפעילה. העובדה שהתיאום ביניהם כשל לא מורידה מאחריותה של איראן, לפחות מ-8 באוקטובר.

מייד אחרי 7 באוקטובר, צבא הטרור של חיזבאללה הזדרז לתקוף את ישראל, את אוכלוסייתה ואת צבאה. צבא הטרור הזה אינו אלא אוגדה קדמית של איראן מצפון לנו. כשצבא הטרור הזה תקף אותנו - התוקפת היתה איראן, וכך הדבר גם כשנוחתים עלינו טילים מתימן. יתרה מזאת, פעמיים בשנה שעברה תקפה איראן מאדמתה שלה את ישראל במטחי טילים וכטב"מים. כל המייחס לישראל "מלחמה יזומה" אינו אפוא אלא מאחז עיניים. המלחמה נכפתה על ישראל.

באחת ממתקפות הנגד שלה, באפריל 2024, היא חיסלה בשגרירות איראן בדמשק את מפקד גיס סוריה-לבנון של איראן, גנרל זאהדי. זמן לא רב אחר כך, בתגובה למתקפת הנגד הזאת, איראן תקפה מאדמתה את ישראל במטח רחב של טילים וכטב"מים.

איראן פתחה במתקפה ב-7 באוקטובר באמצעות חמאס וב-8 באוקטובר באמצעות חיזבאללה, ומאז ממשיכה לתקוף. כמו כן, זו מלחמת מנע מול איום מיידי או עתידי קרוב

אז למי לא ברור שאיראן היא התוקפת את ישראל מאז אוקטובר 2023, ושישראל מגיבה במתקפות-נגד? במתקפת-נגד אחרת, בסוף יולי 2024, ישראל חיסלה בטהרן את הנייה, המנהיג הפוליטי של האוגדה האיראנית הקרויה חמאס, ובסוף ספטמבר 2024 היא חיסלה את נסראללה, המנהיג הפוליטי של האוגדה האיראנית הגדולה יותר, שהיה חלק אינטגרלי מהמשטר האיראני. אחרי שתי ההתנקשויות האלה, איראן תקפה בשנית מאדמתה את ישראל במטח של טילים כבדים.

מה קשה להבין פה? איראן תוקפת את ישראל באמצעות שלוחים, ישראל מגיבה במתקפות-נגד בשגרירות איראן בסוריה, בטהרן ובביירות, ואיראן מגיבה להן מאדמתה. זה הכל חוץ מ"מלחמה יזומה" מצד ישראל. המתקפה הנוכחית של ישראל על איראן היא הגנה עצמית תגובתית במסגרת המלחמה שיזמה איראן, לכן היא עומדת גם בכללי הדין הבינלאומי וגם בכללי המוסר.

נכון, זו לא רק מתקפת-נגד או תגובה. לצד זאת, ובלי שום סתירה, זו גם מלחמת מנע מול איום לעתיד קרוב או מלחמה מקדימה מול איום מיידי. ישראל חייבת לסכל את הניסיון לייצר נשק גרעיני, ולחסל את תעשיית הטילים הבליסטיים המאיימים על קיומנו. אבל זו בוודאי לא "מלחמה יזומה", מפני שלא אנחנו פתחנו בה. בלי מידע מוצק על הפריצה לנשק גרעיני ועל תעשיית הטילים, ארה"ב היתה מתנגדת לתקיפה באיראן. לכן אין ספק שהמלחמה היא מלחמת אין ברירה שישראל חייבת לנצח בה.

הרוב המכריע של הציבור מבין את זה - ולא יועילו פה דברי התבוסתנות של מי שאיבדו את היכולת להבחין באינטרסים הקיומיים שלנו.

פרופ' אבי בראלי הוא היסטוריון באונ' בן-גוריון