המבצע באיראן: סמל לשינוי התפיסה בישראל

המבצע ההיסטורי לקטיעת האיום האיראני, שאליו יצאה ישראל אור ליום שישי בשבוע שעבר, מדגים את שינוי התפיסה של קברניטי המדינה ואת המעבר מחשיבה "בקטן" אל חשיבה מעצמתית.

התנאים למעבר הבשילו כבר לפני זמן מה. העוצמות של ישראל סיפקו לה את היכולות הנדרשות ממעצמה אזורית, ואף מעבר לכך, אבל שלל גורמים (החל מהבלמים של פוליטיקה פנימית, דרך הצורך לרצות ממשלים אמריקניים קודמים וכלה במורשת השטעטל ההיסטורית שטבועה ברבים בתוכנו) עיכבו את העלייה לדרג של הגדולות. כעת, כשעם כלביא קם, החשיבה המעצמתית היא הכרח השעה - מכאן ועד עולם.

חשיבה מעצמתית מכוונת לעצב את המציאות כראות עינינו, ולא להיגרר אחרי החלטות או מאוויים של אחרים. הסכמי אוסלו היו דוגמה מובהקת לחשיבה לא נכונה. ישראל של רבין ושל פרס בנתה חלומות באספמיה על הרעיון המטורלל שריצוי השאיפות הרצחניות של הלאומנים הערבים יגן עלינו.

מבצע "עם כלביא" משרטט כיוון של הבראה ונורמליות. המדינה היהודית תכתיב לאויביה את רצונה, ולא להפך. ישראל תיזום ותקבע - אם המיני־היטלרים מרמאללה ומטהרן אוהבים זאת ואם לא.

כמו כן, עיצוב מציאות מחייב לרתום לצידנו את מעצמות־העל באופן פעיל, ולא לחכות למוצא פיהן או למעשיהן שיגיעו או לא יגיעו. לא מדובר בהתעלמות עיוורת מקיומם של כוחות גדולים בעולמנו, אלא ביכולת להוביל אותם למסקנה שהאינטרסים שלנו חופפים.

ישראל בראשות נתניהו עשתה בדיוק את זה מהשעה הראשונה שבה דונלד טראמפ התיישב בבית הלבן, ואולי אף לפני כן. התוצאה ניכרת לעין: ישראל, שמכתיבה את רצונה לסביבתה, זוכה לתיאום מלא עם וושינגטון, ואפילו למבט מכבד מכיוון בירות אירופה.

גם העובדה שהקברניטים בחרו לממש את האופציה ההתקפית מול איראן, אף על פי שהבינו כי יהיה לכך מחיר מיידי בחיי אזרחים ישראלים, מאפיינת את המעבר לחשיבה מעצמתית. מעצמות רואות למרחוק, בשעה שהשטעטלים מתמקדים רק ב"עכשיו".

בעסקאות חילופי השבויים שנכפו על ישראל במהלך העשורים האחרונים, בא לידי ביטוי היעדר מוחלט של כל חשיבה אסטרטגית. השיא נשבר בעסקת שליט, כשהרצון המובן להציל את "הילד של כולנו" גרם לעיוורון של חברה שלמה, לפגיעה בהרתעה שלנו מול האויב וגם להקרבה של חיים רבים מספור של אזרחים ישראלים. חוסר היכולת לחשוב ולחשב מהלכים קדימה ניצח אז כל היגיון בסיסי. הפעם זה שונה ב־180 מעלות. התפיסה הצ'רצ'יליאנית שעומדת בבסיס ההתקפה על איראן מכירה במחיר הכבד שנדרשנו ושנידרש לשלם על קיום ריבוני, אך מבכרת את הקיום על פני המחיר.

ולבסוף, המהלכים של "עם כלביא" משקפים את אורך הרוח של מעצמה. כידוע, יסודות התקיפה הונחו במשך שנים. רה"מ נתניהו הוביל אליה במשך עשורים וכהונות, גם מתוך כיסא הקברניט וגם מהאופוזיציה, וגם כשהדיבור על איראן לא היה פופולרי - כיאה למנהיג שיודע להבדיל בין עיקר לטפל. בלי התמדה כזו - לא תיתכן מעצמה, ולא תיתכן הישרדות במזרח התיכון.