המשוואה השתנתה: הגיוס לצה"ל כבר לא מגיע מהמקומות שמהם התרגלנו

בר נהגו לומר שרוב הקרביים האיכותיים, טייסים וסיירות, הגיעו מהקיבוצים. נטען שזו תוצאה של חינוך ערכי לציונות, להקרבה ולתרומה למדינה

מתגייסים בתל השומר. צילום: גדעון מרקוביץ

בדצמבר 2024 פרסם צה"ל נתונים רשמיים של הערים שהן שיאניות המשרתים במילואים. בראשן התייצבה מודיעין עם אחוז מרשים של מילואימניקים. תל אביב וחיפה גם הן מככבות בעשירייה הראשונה. הנתונים אינם מפתיעים, שכן מדובר בערים גדולות, עם אחוז גבוה של צעירים כשירים ובריאים שגרים בהן ושנקראים למילואים.

לרגל יום המילואימניקים פורסמו בשבוע שעבר נתונים על בתי הספר שבהם אחוז הילדים שהוריהם במילואים הוא הגבוה ביותר. וכאן נתגלה מהפך: אין ברשימה שום עיר. ברשימה מככבים בתי ספר מיישובים בבקעת הירדן, ביהודה, בשומרון ובגליל. תלמידים שהוריהם מהתנחלויות או מקיבוצים.

מובן שניתן להסביר את המספרים בקלות, בכך שמדובר בבתי ספר יחסית קטנים שבקלות אפשר להפוך שם לשיאנים, ועדיין - המספרים מרשימים ומעוררי מחשבה.

כך, למשל, בבית הספר "תמר" שבבקעת הירדן, אשר בו לומדים כ־450 תלמידים, אחוז הילדים שהוריהם במילואים עומד על 83%. כלומר, רוב הילדים בבית הספר הזה מתפקדים למרות שאבא רוב הזמן במילואים. בבית הספר ביישוב סוסיא שבהר חברון לומדים כ־600 תלמידים - הורה של 79% מהם משרת במילואים.

במקומות 7-3 מככבים בתי ספר בהתנחלויות ביו"ש. שם, 76%-62% מהילדים חווים היעדרות של הורה בשל גיוס למילואים, וכך מ־7 באוקטובר.

במקומות 10-8 נמצאים בתי ספר אזוריים של קיבוצים בגליל וברמת הגולן, מתוכם שניים מהקיבוצים שמשתייכים לזרם הממלכתי־דתי. השלישי הוא בית ספר ממ"ד בעמק המעיינות. יותר ממחצית התלמידים הם ילדים להורים שנמצאים מאות ימים במילואים.

מובן שזה מספר זניח יחסית לעשרות האלפים שנקראים למילואים ומגיעים מהערים שבהן אלפי, ואולי עשרות אלפי, תלמידים. כי אם לדוגמה אחוז המילואימניקים בתל אביב הוא כ־%9 והאוכלוסייה מגיעה ליותר מחצי מיליון תושבים, מדובר ב־50-45 אלף מילואימניקים. כך גם ביתר הערים הגדולות.

אבל באחוזים הסיפור משתנה. כי גם אם בתל אביב יש יותר משרתי מילואים מאשר בסוסיא - באחוזים מוחלטים, יותר ילדים בבי"ס בודד בשומרון וברמת הגולן חווים את העובדה שאחד ההורים במילואים. נטל לא פשוט. יש אמנם נחמה בכך שהילד לא חווה את המצב לבדו, אלא עם חבריו לכיתה. זה גם מאפשר למנהלים להתייחס לנושא בצורה מרוכזת ואפקטיבית יותר.

בעבר נהגו לומר שרוב הקרביים האיכותיים, טייסים וסיירות, הגיעו מהקיבוצים. נטען שזו תוצאה של חינוך ערכי לציונות, להקרבה ולתרומה למדינה. המשוואה השתנתה. הקיבוצניקים עדיין שם, אך באחוזים נמוכים יותר, ואת מקומם בכוח הקרבי ובקצונה תפסו צעירים מיישובים דתיים־לאומיים ביו"ש וברמת הגולן. הם כיום הקבוצה התורמת, באופן יחסי לגודלם באוכלוסייה. המספרים גבוהים בהרבה מאשר בציבור העירוני החילוני.

התרומה שלהם בהתגייסות, בקצונה ובמילואים, באחוזים, גבוהה מאוד וערכית מאוד.

לא מפתיע שגם באחוזי ההתייצבות למילואים חלקם גבוה, וכפועל יוצא מכך, לצערנו, גם חלקם ב"הותר לפרסום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר