בצלאל, אל תפגע בביטחון ישראל

הנחישותלהכריע את חמאסמבורכת ומתבקשת.

אסור לנו להשלים עם קיומו של ארגון טרור רצחני על גבולותינו. נחישות זו להכרעת חמאס מוצגת באופן בולט על ידי חברי הכנסת מהציונות הדתית, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'הוא נושא הדגל של גישה זו. אולם באופן מטריד, בכל הנוגע לגיוס בני הציבור החרדי לשירות משמעותי ישנה אדישות מדאיגה.

על כן, עולה תהייה כנה: האם נחישות זו מבוססת על הערכה מציאותית, או שמא היא נותרה בגדר משאלת לב בלבד? האם באמת ניתן להשיג הכרעה ניצחת ללא הגדלה משמעותית של כוח האדם הלוחם בשדה הקרב? האם ניתן יהיה בעתיד לשמר ולהעמיק את ההישגים בגבול לבנון וסוריה?

הנחישות להכרעה אל מול החידלון בגיוס החרדים מזכירה את הסיפור על האיש שחיכה לנס שיציל אותו מהשיטפון, והתפלל בכל כוחו לעזרה משמיים, אך בפועל דחה פעם אחר פעם את הסירות והמסוקים שנשלחו לחילוצו, בטוח שהישועה תגיע בדרך אחרת. כאשר טבע לבסוף, תמה מדוע תפילותיו לא נענו. המסר ברור - נדרשים מעשים.

רוחם האיתנה של לוחמי המילואים אינה יכולה ואינה צריכה להסתיר את חוסר המעש. אי אפשר לדרוש מהם לשאת שוב ושוב בנטל הביטחוני הכבד, בשעה שציבורים גדולים בוחרים להתחמק מחובתם הבסיסית.

אין מקום לדבר על אחדות לאומית וערבות הדדית כאשר הנטל אינו מתחלק באופן שוויוני וצודק. הטיעונים השחוקים נגד הפעלת סנקציות אישיות אפקטיביות על משתמטים משירות צבאי, כבר הופרכו במבחן המציאות. החרדים, בדומה לכל אזרח אחר, מגיבים באופן טבעי לתמריצים. חובתנו הלאומית היא להפעיל את התמריצים הללו באופן ברור ויעיל, כדי לשלב את החרדים במאמץ המלחמתי.

המשוואה אינה משתמעת לשתי פנים: ללא הגדלה משמעותית של מספר הלוחמים - ביטחון ישראל נפגע.

חשוב להדגיש: ההטבות המוענקות למשרתי המילואים הן הכרחיות ומוערכות מאוד, אך אינן יכולות להוות תחליף להגדלת הכוח הלוחם.

כל ניסיון לרצות את המשרתים באמצעות יום כיף בפארק מים או הנחה על אגרת רישוי רכב, לא יכפר על היעדר פעולות ממשיות להגדלת מצבת הלוחמים.

ההיסטוריה מלמדת אותנו שביטחון לאומי אינו מושג באמצעות נאומים חוצבי להבות והצהרות ריקות מתוכן, אלא באמצעות צעדים מעשיים ומוחשיים בשטח.

ווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, הבין זאת היטב. בשנת 1941, כחלק מהמאמץ המלחמתי הכולל, אושר בפרלמנט הבריטי חוק השירות הלאומי מספר 2 (National Service (No. 2) Act 1941), אשר הרחיב באופן משמעותי את חובת הגיוס לגברים, ואף כלל לראשונה גם גיוס נשים רווקות בגילי 30-20 לשירות לאומי שנועד לתמוך במאמץ המלחמתי. בהמשך הורחב הגיוס גם לנשים נשואות ללא ילדים קטנים. חוק זה נועד לספק תגבור משמעותי לכוח האדם ולתעשיות הביטחוניות, שהתמודדו עם מחסור חמור בשל דרישות המלחמה המתמשכת. לא ניתן מחד גיסא להיאחז שוב ושוב בדוגמה ההיסטורית של נחישותו של צ'רצ'יל במאבק נגד גרמניה הנאצית, ומאידך גיסא לסרב באופן עיקש לאמץ את הצעדים הנחוצים והחיוניים שהוא עצמו נקט כדי להגדיל באופן משמעותי את הכוח הלוחם.

ההיסטוריה מלמדת אותנו שביטחון לאומי אינו מושג באמצעות נאומים חוצבי להבות והצהרות ריקות מתוכן, אלא באמצעות צעדים מעשיים ומוחשיים בשטח

הטלת סנקציות אישיות אפקטיביות על מי שבוחר להשתמט משירות צבאי משמעותי אינה שאלה פוליטית – זוהי שאלה קיומית הנוגעת לעצם חוסנה של החברה הישראלית ולעתיד ביטחונה. הגיע הזמן להפסיק להתחמק מאחריות ולהתחבא מאחורי סיסמאות ריקות מתוכן.

הגיע הזמן לקבל החלטות אמיצות, החלטות מנהיגותיות אמיתיות - לגייס את בני הציבור החרדי לשירות משמעותי. אנחנו מחכים שיד מותשת תפגוש יד אחות.