בסרט הזה - דונלד טראמפ מול איראן - כבר היינו לפני כעשור. ובכל זאת, אי אפשר להכחיש שסצנת הפתיחה של הקדנציה השנייה של הנשיא האמריקני היתה חזקה במיוחד ועוררה תקווה כי סופו של הסרט בקדנציה הזו יהיה הפעם שונה.
טראמפ פרש אמנם לפני כעשור מהסכם הגרעין עם איראן וקרא להגברה של הלחץ הבינלאומי עליה, אבל את הצהרותיו וגם את איומיו הוא לא ליווה במעשים. וכך התאפשר לאיראן להמשיך בשלה, ואף להשיג את מטרתה האסטרטגית ולהפוך למדינת סף גרעינית המצויה מרחק נגיעה - של חודשים ולכל היותר שנים בודדות - מהשגת פצצת אטום.
עם כניסתו לבית הלבן בינואר האחרון, נראה היה כי מדובר בטראמפ חדש, מנוסה ונחוש יותר, ובעיקר בטוח בעצמו. הוא מיהר להציב לאיראנים אולטימטום, ולפיו עליהם לקבל את תנאיו, לסגת מפרויקט הגרעין שלהם ולחדול מתמיכה בארגוני טרור בתימן ובלבנון, ולא - ייפתחו על איראן "שערי הגיהינום".
אבל כגודל הציפיות כך גודל ההפתעה, ואף התימהון, משהתברר כי טראמפ הוא שמצמץ ראשון. שהרי האיראנים דחו את איומיו, הוסיפו לתמוך בחות'ים ובחיזבאללה, והם גם ממשיכים לקרוא להשמדת ישראל ואפילו להשמדתה של ארה"ב. אלא שהתגובה האמריקנית להתרסה של איראן היתה הכרזה על פתיחה במשא ומתן עימה, שיש בו מתן לגיטימציה וגם עידוד למשטר האייתוללות בטהרן.
מהלכיו של הנשיא האמריקני מעוררים תהייה לגבי כוונותיו ויעדיו. אחרי הכל, למי עלינו להאמין? לנשיא טראמפ המבטיח להכות באיראן אם לא תיכנע ותחסל את פרויקט הגרעין שלה, הכרזות שלוו בבניית כוח צבאי אמריקני בהיקף חסר תקדים במזרח התיכון - עוד ועוד ספינות, מטוסים, אמצעי לחימה וחיילים המגיעים לכאן לקראת עימות אפשרי עם איראן? או אולי עלינו להקשיב לסגנו של טראמפ, ג'יי.די. ואנס, שהכריז כי הוא מתנגד למלחמה נגד איראן מכיוון שמדובר במהלך יקר ובזבזני שלא ישרת את האינטרסים האמריקניים?
טראמפ הוא איש עסקים ממולח, אבל כדאי לזכור כי אם היה פרס נובל בניהול משא ומתן - האיראנים הם שהיו לבטח מקבלים אותו. הם מנהלים זה שלושה עשורים משא ומתן עם ארה"ב ומצליחים לעבוד עליה, למשוך את הזמן, ובינתיים להמשיך בשלהם ולהתקדם לאט אבל בטוח כל הדרך אל הגרעין ואל בניית כוח צבאי ושלוחות טרור המהווים איום ליציבות באזור ובעולם.
טראמפ צריך לזכור שהוא אינו מנהל משא ומתן עם יריב או אויב בעל מחשבה מערבית של רווח והפסד. מדובר במשטר אסלאמי רדיקלי שההבדל היחיד בינו לבין יחיא סינוואר הוא שלטהרן לא אצה הדרך, והיא מוכנה לגלות פרגמטיות וגמישות אם אלו ישרתו את מטרתה ארוכת הטווח, שהיתה ונותרה השמדת ישראל והשלטת ההגמוניה האיראנית על המזרח התיכון.
טעות לראות בשאלת הגרעין האיראני חזות הכל. מדובר בסימפטום של המחלה הנעוצה בעצם קיומו של משטר רדיקלי המעודד טרור ברחבי המזרח התיכון, מפתח ארסנל טילים ארוכי טוח, ולבסוף, גם פועל כדי להשיג נשק גרעיני.
אם לא נטפל בשורש הבעיה, לא עשינו אפוא דבר. איראן מבקשת להרוויח זמן, שהרי ממילא הפכה למדינת סף גרעינית. לכן היא מוכנה לנהל משא ומתן, ואף להגיע לעסקה שבמסגרתה תתחייב שלא לצעוד צעד אחד נוסף ולהפוך למדינה גרעינית.
בתמורה ל"ויתור האיראני", היא דורשת את הסרת הסנקציות החונקות את כלכלתה. אלא שאין טעות גדולה מלקבל את ההצעות של איראן. כל שנותר הוא לקוות שגם טראמפ יבין שעם המשטר האיראני אין על מה לדבר ולא ניתן להגיע להסדר. במשטר האיראני צריך להכות ואת פרויקט הגרעין שלו צריך להשמיד ולא להקפיא או לעכב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו