כך עובדת השיטה

היועמ"ש הכריז שכל מי ששמו נזכר - מנוע מלקחת חלק בהצבעה בשל ניגוד עניינים, היות שמתנהלת נגדו חקירה פלילית. השרים שהופיעו ברשימה החווירו

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

כשנבחרי ציבור מנסים להוביל שינויים מהותיים במערכות השלטון, הם נתקלים במציאות מטורפת שכמו לקוחה מסרטי מאפיה, שמעטים מודעים לה. ברגע שמזיזים להם את "הגבינה" - כלומר, מנסים לערער את הסטטוס־קוו - התיקים נפתחים, החקירות מתחילות. זה לא קשור בהכרח לימין ולשמאל.

בימים האחרונים הצטברו מקרים של התנגשות בין פקידות בכירה לבין נבחרי ציבור, שהדהימו את הציבור הרחב בעוצמה ובתעוזה של הפקידות הבכירה מול הדרג הממונה. האם זו תופעה חדשה? האם זו התנהלות פרסונלית של ההיא או של ההוא? האם יש כאן שיטה שרק עכשיו עלתה מדרגה?

נתחיל בסיפור, כפי שמובא בספרי "בעל הבית": כשאולמרט כיהן כראש ממשלה, שר המשפטים דאז פרופ' דניאל פרידמן ניסה להביא הצעה להפרדת תפקידי פרקליט המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שמקובל ברוב המדינות הדמוקרטיות המתקדמות - הצעה להחלטת ממשלה מאוד לגיטימית, שמשמעותה החלשת מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה וחיזוק מעמדו של פרקליט המדינה.

בישיבת הממשלה שבה נדונה הצעתו של שר המשפטים, לקראת ההצבעה, היועץ המשפטי לממשלה ביקש את זכות הדיבור. במקום לשטוח את טיעוניו, הוא הוציא מכיסו פתק והחל לקרוא שמות של שרי ממשלה, ואז הכריז שכל מי ששמו נזכר - מנוע מלקחת חלק בהצבעה על פיצול תפקיד היועמ"ש בשל ניגוד עניינים, היות שמתנהלת נגדו חקירה פלילית. השרים שהופיעו ברשימה החווירו. רובם שמעו שם לראשונה שמתנהלת נגדם חקירה. גם אלו מבין שרי הממשלה ששמם לא הופיע ברשימה מיהרו לקלוט את המסר, וההצעה ירדה מסדר היום.

לשינוי שהציע פרופ' פרידמן לא היתה שום השפעה על התנהלות החקירות, ולהחלטת השרים לא היה שום קשר לניגוד עניינים. היחיד שהיה נתון לניגוד עניינים היה היועץ המשפטי לממשלה, שההחלטה היתה גורעת מסמכויותיו ומעבירה אותן לפרקליט מדינה עצמאי יותר. אבל נבחרי הציבור לא העזו לקבל את ההחלטה, שפגעה באינטרס האישי של היועמ"ש. היועמ"ש הפעיל את כוחו המאפיוזי וניצח - הציבור הישראלי הפסיד.

הסיפור אינו של יועמ"ש כזה או אחר. זה אפילו לא סיפור רק של היועמ"שים. את השיטה שבה פקידות בכירה, אזרחית או ביטחונית, מנהלת דה־פקטו את מדינת ישראל תיארתי באינספור סיפורים מתוך המערכת, בספרי "בעל הבית". הבעיה רחבה מאוד, וקיימת בכל תחום בשירות המדינה - בכלכלה, במשפט, בחברה, בתשתיות, בהגנת הסביבה ועוד.

זו השיטה. היא אולי עלתה קומה בעוצמתה ובחשיפת הציבור אליה, אבל היא שם כבר כמה עשורים. אם נבחרי הציבור לא "מתיישרים", הפקידות מפעילה את הכלים שברשותה כדי להבהיר היטב מי שולט. זו לא הדוגמה היחידה שיש לי, וזה לא רק מצד הגורמים המשפטיים הפקידותיים, שמאיימים על נבחרי הציבור. אלה גם לא רק פקידים - יש גורמים נוספים שמהלכים אימים על נבחרי ציבור.

הגיעה השעה לעצור את זה. הציבור משלם מיליארדים בכל שנה בגלל ההתנהלות הזו - אבל המשמעות האמיתית היא הרבה מעבר לעניין הכלכלי.

עידו נורדן יור פורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר