ג'נין, בלון ניסוי

בשבועות האחרונים נדמה שמדינת ישראל מסתכלת על מה שקורה בג'נין בסיפוק. גם מתנגדי הרשות הפלשתינית והסכמי אוסלו נבוכים מעט מול הקו הקשה לכאורה שנוקטת הרשות כלפימחבלי "גדודי ג'נין".

אך לחשוב שהרשות הפלשתינית היא מי שתעשה בשבילנו את העבודהבניקוי ג'נין מאלפי המחבלים ותשתיות הטרור- זו נאיביות. נתחיל בעניין כמעט זניח. המבצע המזהיר של הרשות בג'נין נקרא "ההגנה על המולדת". אנשי הרשות הפלשתינית "מגינים על המולדת". שלהם כמובן, לא שלנו. זו טרמינולוגיה וזו הצהרת כוונות ברורה, ועדיין אנחנו לא מתערבים.

כאן נכנסים שני נתונים חשובים: המבצע לא באמת מזהיר כל כך. לאחר שבועיים של פעילות נמרצת ומתוקשרת היטב, פרסמו כלי תקשורת של חמאס שעד כה יש שלושה הרוגים וכמה עשרות פצועים. לא נתונים רציניים נוכח גובה הטרור האחוז בתשתיות העיר.

הנתון הנוסף הוא שמדובר במבצע חריג. במשך העשור האחרון מחנה ג'נין הפך להיות חממה לארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי באין מפריע מבחינת הרשות הפלשתינית. אז למה דווקא עכשיו?

נחזור רגע אחורה לעיר ג'נין כסמל. ביולי 2022 צה"ל יצא מג'נין במסגרת סיכום עם מנגנוני הרשות ותקווה עתידית לג'נין כבלון ניסוי לעיר ללא צה"ל. סמי־התנתקות שאמורה היתה להביא שגשוג ופריחה לעיר. ואכן, העיר פרחה, אך לא בהשכלה או בתרבות, אלא בפריסת תשתיות טרור וביצוא מחבלים ופיגועים.

בינואר 2023 חזר צה"ל לעיר מסוכנת בהרבה מזו שעזב ולמצב שהסלים עד מבצע בית וגן, שנערך ביולי 2023 ושדרש כניסה של אוגדה שלמה כדי להתמודד עם עיר הטרור.

העיניים שנישאות כרגע ג'נינה לוקות באותו עיוורון של שנתיים אחורה בלבד. אסור לנו לתת לרשות לפעול היכן שיש לנו אינטרסים ביטחוניים. זה דבר אחד לפעול לקידום התרבות והתכנון העירוני בעיר, ודבר אחר לקחת מאיתנו את החובה להגן על ביטחון מדינת ישראל. איננו יכולים לצפות מהרשות לעשות את העבודה שלנו, ולא רק כי היא מעולם לא עשתה את זה, אלא מפני שהם לא ייכנסו למלחמת אחים מוסלמים כשיש להם אותו אינטרס. "המבצע להגנת המולדת", זוכרים?

מטרת הרש"פ כעת היא לייחצן את המלחמות הפנימיות, גם אם הן חלקיות הרבה יותר ממה שאנחנו רואים, כדי להצטיירכאלטרנטיבה אידיאלית לשלטון ביו"ש ואף בעזה. ככל שנתפעל מהישגי החמושים מעוררי האימה, כך יהיה לנו נוח להשליך עליהם את יהבנו. אבל נשק שנשלף במערכה הראשונה יירה על יהודי במערכה הבאה.

ככל שנתפעל מהישגי החמושים מעוררי האימה, כך יהיה לנו נוח להשליך עליהם את יהבנו. אבל נשק שנשלף במערכה הראשונה יירה על יהודי במערכה הבאה.

כל טנדר עם מפגן ראווה של חמושים, כל הלוויה המונית שהופכת לתהלוכת ניצחון והצגת נשקים, צריכים להיות מטופלים בידי כוחות הביטחון. אין צורך להילחם בג'נין כמו בעזה, מספיק להודיע שאנו נלחמים בתשתיות ולא באזרחים, לפנות קווי בתים לשם הגנה ולפרק תשתיות טרור מהשורש בלי לתת להן לצמוח שוב.

הדרג הביטחוני לא אשם כאן, הוא נושא עיניים לדרג המדיני שמסמן לו לאן ללכת. עלינו לדרוש ממקבלי ההחלטות לא להזניח את מרכז מדינת ישראל, לא להפקיר את כולנו בידיים של הרשות.