יוניפי"ל בלבנון - משת"פ של חיזבאללה

המהלומות שהנחיתה ישראל על ארגון הטרור חיזבאללה בשבועות האחרונים הפילו אותו אל הקרשים, ומהם הוא מתקשה לקום.

כמו חיית טרף פצועה, ארגון הטרור השיעי מוסיף לשגר מטחי טילים לעבר ישראל, ופעיליו עוד לוחמים בכוחות צה"ל הפועלים בכפרי השיעים שבדרום לבנון. אבל האיום, כדי איום קיומי, שהיווה לישראל - כמעט 200 אלף טילים המכסים את כל שטחה, ועשרות אלפי לוחמים הנכונים לפלוש לגליל - איום זה הוסר. ואולי מלכתחילה מדובר היה בנמר של נייר שהילך עלינו אימים, אבל ברגע האמת, ותודות ליכולות מבצעיות ומודיעיניות מעולות, צה"ל יכל לו בקלות מפתיעה.

אלא שבשעתו הקשה של חיזבאללה, יש מי שנחלץ לעזרתו ומבקש להפחית את הלחץ הצבאי שישראל מפעילה עליו, מה שיקל עליו להתאושש ולהמשיך בלחימה נגדנו. יש להניח שלא לכך מכוון הממשל האמריקני, הלוחץ על ישראל בימים האחרונים, ככל הנראה בשל הבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב ובצילן, לחדול מלתקוף יעדים של חיזבאללה ברובע הדאחייה שבדרום ביירות, בירת הטרור. אחרי הכל, דווקא מהאמריקנים, שניהלו בעצמם מלחמה קשה נגד דאעש בכל רחבי עיראק וסוריה, שהביאה לחורבן ולהרס בערים מוסול וא־רקה, למשל, ניתן לצפות שהם יבינו מהי המשמעות של קשירת ידיו של צה"ל בשעה שהוא מתקרב לשלב מכריע במלחמה בחיזבאללה.

לצד חיזבאללה, או ליתר דיוק נגד ישראל, התייצב גםיוניפי"ל, כוח האו"ם המוצב בדרום לבנון, שמשימתו, למרבה האירוניה והגיחוך, היא "שמירה על השלום" לאורך הגבול ומניעת פעילותם של מחבלי חיזבאללה במרחב שמדרום לנהר הליטני. במשך שנה שלמה - מאז 8 באוקטובר 2023, אז הצטרף חיזבאללה למתקפת חמאס נגדנו - לא נשמע קולו של יוניפי"ל. כוחותיו של הארגון הפכו בלתי נראים, ובפועל הניחו לפעילי חיזבאללה לתקוף את ישראל באין מפריע. אפילו גינוי להתקפות חיזבאללה לא ניתן היה לחלץ מיוניפי"ל - כמו גם מהאו"ם, ששלח אותו ללבנון מלכתחילה.

אבל עתה, כשישראל משיבה אש ופועלת כדי להרחיק את חיזבאללה מהגבול - יוניפי"ל התעורר לפתע, ובמאמץ להשיב את כבודם האבוד של "חיילי השוקולד" שלו, שמעולם לא נלחמו במלחמה אמיתית, הוא מנסה לתקוע מקל בגלגליה של המערכה הישראלית. למשל, הוא סירב לפנות את כוחותיו מאזורי הקרבות, ותחת זאת התעקש להישאר ולהפריע, ובכך לשמש מגן לאנשי חיזבאללה. בכך אין כל חדש. הרי חוסר מעש ואוזלת יד הם חלק בלתי נפרד מהדנ"א של הארגון, עוד מאז הוקם בשנת 1978 בעקבות מבצע ליטני, שאליו צה"ל יצא בעקבות פיגוע אוטובוס הדמים בכביש החוף, שבמהלכו נרצחו 35 ישראלים בידי מחבלים שבאו מלבנון.

לאחר שיוניפי"ל הגיע ללבנון, הוא נמנע מלפעול נגד מחבלי אש"ף ששלטו אז בדרום לבנון, וגם נגד חיזבאללה שתפס עד מהרה את מקומם, ובמקום זאת הניח להם להמשיך לבצע פעולות טרור נגד ישראל. לאחר מלחמת לבנון השנייה התרחבו משימותיו של יוניפי"ל, והוטל עליו למנוע נוכחות ופעילות של חיזבאללה בשטח שמדרום לליטני. אלא שבמקום לעמוד במשימה - יוניפי"ל העדיף חיים בדו־קיום לצד פעילי חיזבאללה, תוך שהוא מניח להם לפעול בכפרים השיעיים שבדרום לבנון ולתקוף מהם את ישראל באין מפריע.

לאחר שיוניפי"ל הגיע ללבנון, הוא נמנע מלפעול נגד מחבלי אש"ף ששלטו אז בדרום לבנון, וגם נגד חיזבאללה שתפס עד מהרה את מקומם, ובמקום זאת הניח להם להמשיך לבצע פעולות טרור נגד ישראל

קו ישר מחבר בין יוניפי"ל בדרום לבנון לבין אונר"א, המשת"פית של חמאס בעזה, שפועלת גם בלבנון, אגב. שני אלו הוקמו לכאורה כדי להגשים מטרות נעלות, שעניינן שמירת השלום או דאגה לרווחת הפליטים הפלשתינים - אבל שניהם העדיפו למכור את נשמתם לשטן ולשתף עימו פעולה כדי לקנות לעצמם שקט תעשייתי, ואולי גם משום שבליבם הם מזדהים עימו.

דבר זה ראוי שנזכור כשיגיע הרגע לדון ב"יום שאחרי", הן בלבנון והן בעזה, כדי שלא נשוב על טעויות העבר ונטיל את יהבנו על משענת קנה רצוץ בתקווה שזו תבטיח את ביטחוננו.