סנקציה תיענה בסנקציה

אם הייתי אומרת לכם לפני שנה שישראל תעבור את הטבח הנורא בתולדותיה וכמה חודשים לאחר מכן יתחיל גל סנקציות בינלאומיות כלפי אזרחים ישראלים, הייתם חושבים שאני הוזה. אך לצערי זו לא אשליה. הגל שהתחיל עםהקמפיין השקרי "אלימות המתנחלים"יצא מממשל ביידן, והתפשט במהרה.

השבוע הוטלו סנקציות אישיות נגדרעות בן חיים, מובילת ארגון "צו 9", ונגד עמיתה לארגון שלמה שריד. שני החבר'ה האלה הקימו תנועה אזרחית, נטולת תקציב או יח"צ, במחאה על הסחורות המועברות תחת מסכת של "סיוע הומניטרי".

לצד משפחות חטופים ונופלים הם זעקו להפסיק את הסיוע שהולך ישירות לחמאס, התחננו לתמורה בצורת אות חיים או מעשה הומניטרי עבור החטופים. אין דבר אנושי יותר מחסימות הכבישים של "צו 9", ומהדרישה לא לספק חמצן לאויב כשבניך ובנותיך לוחמים או חטופים שם.

אבל הפטיש נחת על רעות, אשת מילואימניק ואם לשמונה מנתיבות, ועל שלמה, מילואימניק בעצמו. ואיפה המדינה? לא קיימת.

השבוע הטיל האיחוד האירופי סנקציות חדשות נגד מתיישביםוהודיע שהוא שוקל סנקציות על ארגון רגבים בשל "תמיכתו בהתיישבות בגדה המערבית", וכיוון ש"התנועה פועלת להרוס רכוש של פלשתינים". הנימוק המרכזי הוא עתירה שהגיש "רגבים" נגד בית ספר לא חוקי במימון אירופי, דבר שהוביל לפסק דין לפירוק המבנה הבלתי חוקי. הבנתם? באיחוד האירופי עוברים על החוק, וכשמדינת ישראל סוף־סוף אוכפת, האירופאים פועלים נגד מי שדורש לקיים אותו. גם לחוצפה אין גבולות. מדינה זרה מתעמרת בארגון אזרחי חוקי ומוכר, ואיפה ישראל?

האיחוד האירופי, קנדה וארה"ב מטילים סנקציות אישיות נגד מתיישבים ותומכי התיישבות, ארגונים ועמותות. חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי שלהם נחסמו, שמם הוכפש, ונפגע חופש התנועה שלהם בעולם. אפילו חיילי צה"ל על הכוונת של אמריקה: מחלקת המדינה האמריקנית הודיעה שהיא שוקלת סנקציות על חמש יחידות בצבא, כולל נצח יהודה. היא התקפלה בסוף, זמנית, רק בזכות המחאה הציבורית בישראל.

כמעט לאף אחד בממשלה הנבחרת ובפקידות הממשלתית לא אכפת. השר היחיד שהגיב הוא סמוטריץ', וגם המחסנית שלו מוגבלת ומתרוקנת. מדינה מתוקנת היתה מתייחסת ומתרעמת ומשיבה מלחמה

בינתיים, התפרסם ב־CNN תחקיר שבו כתבים שחברו לארגונים קיצוניים השתמשו בטכנולוגיות זיהוי פנים(!) כלפי קצינים ישראלים מנצח יהודה ומהימ"מ, במטרה להטיל סנקציות אמריקניות על אותן יחידות. הם מזינים את מחלקת המדינה האמריקנית, בזמן שהחיילים מחרפים נפשם בשדה הקרב. ומדינת ישראל? צרצרים.

האזרחים מופקרים, כמעט לאף אחד בממשלה הנבחרת ובפקידות הממשלתית לא אכפת. השר היחיד שהגיב הוא סמוטריץ', וגם המחסנית שלו מוגבלת ומתרוקנת. מדינה מתוקנת היתה מתייחסת ומתרעמת ומשיבה מלחמה בחופש הפעולה שלהם כאן; אפשר לפגוע בקבלני המשנה שלהם, הלוא הם הארגונים שהם מממנים ברוחב יד. אפשר היה להצהיר על סנקציות משלנו כלפי ארגונים שפועלים נגד ישראל. לשלול ויזות מעובדי ארגונים עוינים. יש דרכים רבות, העיקר להיות אקטיביים. כרגע המלחמה הזאת מתנהלת במעמד צד אחד. האזרחים והחיילים משלמים את המחיר.