הביטחון מתחיל מהפרנסה

ברשתות החברתיות מופץ סרטון, שבו קבוצתעובדים פלשתיניםמטפסת בסולם מעל לגדר ההפרדה ונכנסת אל שטח מדינת ישראל.

הם באו לחפש עבודה ופרנסה, ומסתכנים באפשרות להיתפס.

מוזרות ומדאיגות ביותר הן התגובות שקראו להמשך מניעת כניסתם של עובדים פלשתינים כדי לעבוד ולהתפרנס. איש לא ראה את הצד האנושי, את הסיפור שמאחורי התמונות, את הצורך להתפרנס בכל מחיר.

מה מצפים ממי שיושב בביתו ללא עבודה ופרנסה? להישאר בבית ולמות מרעב, הוא וילדיו? התשובה ברורה: הוא יוצא לחפש עבודה ופרנסה בכל מחיר, תוך נטילת סיכון מאוד גבוה להיתפס ולהיעצר ואף להישפט, אבל לפחות הוא מנסה להתפרנס

ישראל היא השולטת הבלעדית במשך יותר מחמישה עשורים בגדה המערבית, על פי החוק הישראלי והדין הבינלאומי. כמדינה שולטת, עליה מלוא האחריות לכל מה שמתרחש בשטחים, אך מרבית הציבור בישראל, בעיקר הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות, מסרבים להכיר במציאות. חלק מסרבים מתוך אידיאולוגיה, וחלק חוששים להיקרא שמאל ולהיעלם בבחירות.

אני סבור כי מאחר שישראל אחראית גם כשהרשות הפלשתיניתנמצאת, היא לכל הפחות צריכה לגמול לרשות על מעשיה ועל שירותיה, ולספק תעסוקה לצעירים, נוסף על תשלומים חודשיים בדמות החזרי מס, נוסף על קידום פרויקטים ודאגה להיטיב עם חלק ממנהיגי הרשות.

שיעור האבטלה בשטחים הוא יותר מ־80 אחוזים, והתממשות של תרחיש התקוממות נגד ישראל והרשות יחד, מתקרבת. לא פלא שגורמי הביטחון בישראל מתריעים על כך.

נוסף על כך, ישראל במצוקה בתחומי תעסוקה רבים, בבנייה ובתשתיות ובמסעדנות ובמלונאות, מאחר שאין כוח אדם שיכול לספק את צורכי המשק, מה שהביא כבר לעלייה אדירה בשכרם של העובדים בתחומים אלו. נכון לרגע זה לא הבשילו פתרונות להבאת עובדים מהודו ומסין, וכל שקל שעובד זר מרוויח הוא מעביר לחו"ל, לעומת עובד מהשטחים שמרוויח פחות ומשאיר את כספו בישראל ובשטחי הרשות הפלשתינית, שהם כמעט כלכלה אחת.

מאז ראיתי את הסרטון ואת התגובות עליו, אני תוהה: מה מצפים ממי שיושב בביתו ללא עבודה ופרנסה? להישאר בבית ולמות מרעב, הוא וילדיו? התשובה ברורה: הוא יוצא לחפש עבודה ופרנסה בכל מחיר, תוך נטילת סיכון מאוד גבוה להיתפס ולהיעצר ואף להישפט, אבל לפחות הוא מנסה להתפרנס.

התמונות האלו אמורות להדאיג את ישראל ברמה המוסרית, ברמה התדמיתית - כי ישראל לא יכולה להסביר לעולם את התמונות בלי להיות מזוהה עם שליטה במיליוני פלשתינים - וגם ברמה הכלכלית, כיוון שבכל יום שאין עובדים פלשתינים בישראל דווקא כלכלת ישראל מפסידה; וברמה הביטחונית, כי המשך הלחץ יפוצץ את חבית הנפץ שעליה יושבת הרשות הפלשתינית. בעוד זמן לא רב יצטרכו מקבלי ההחלטות בישראל להחליט אם הם נפרדים מהשטחים ומסייעים להקמת מדינה פלשתינית עצמאית שתתנתק ממדינת ישראל, או שיספחו את כל השטחים ויפילו את שלטון הרשות הפלשתינית, יאזרחו 5 מיליון פלשתינים וישלטו אזרחית וביטחוניתמהים עד לנהר, עד לקיום בחירות דמוקרטיות וחופשיות.

שני התרחישים לא יקרו, מה שישאיר אותנו במצב מורכב, קשה ומסובך.