"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חיבוק דובי לא־לא

רן ארז וארגון המורים ממשיכים לטעון שהמניעים למאבקם הם טובת המורים והחינוך, אך למעשה הם מחלישים את מערכת החינוך ופוגעים במעמד המורה

,עודכן
0השמעה
יו"ר ארגון המורים רן ארז, צילום: גדעון מרקוביץ'

במאבק המתנהל כרגע בין משרד האוצר לבין ארגון המורים,שמביא לעיצומים מצד הארגון ולפגיעה בשכר המורים מצד האוצר, לא דנים בהעלאות שכר ולא בשיפור מעמד המורה.

השיחות בחדרי המו"מ הן לא על איכות ההוראה או המורים, ולצערי גם לא על שכר היועצות, שמתמודדות עם הצפת אירועים חברתיים־נפשיים בבתי הספר. המאבק כולו נסוב סביב סוגיית החוזים האישיים.

משרד האוצר רוצה לפתוח את שיטת העסקת המורים לכזו שכוללת אפשרות לחתום על חוזה אישי מול המעסיק, וארגון המורים מתנגד בתוקף ושולל על הסף אפשרות זו.

חיבוק הדוב של ארגון המורים מביא לפגיעה במעמד המורה ובאיכות המורים וההוראה בישראל. ארגון המורים לא מייצג את המורים, הוא מתיימר לעשות זאת תוך שימוש בסיסמאות ובכוח הנתון לרשותו. כבר שנים אותו ארגון אף מקפיד לסרב ולדחות כל הצעת ייעול של מערכת החינוך. רפורמות פדגוגיות, שינויים במבנה השכר או ההוראה, קידום מורים צעירים - כל אלה נתקלים בסירוב מצד הארגון.

האם "חוזים אישיים" מצדיקים שביתה נוספת, ועוד בשנת מלחמה, בתקופת חוסר ודאות ולאחר משבר קורונה ממושך?

קמפיין ההתנגדות לאותם החוזים, קמפיין "עובדי הקבלן" של ארגון המורים, טומן בחובו את כל מה שלא עובד - סיסמאות וקלישאות, הפיכת משרד האוצר לנציג הרוע, הצגת המורים כחלשים וכנועים, רידוד השיח והתרחקות מהאפשרות לדיון או לחשיבה משותפת.

האם חתימת חוזה מול המעסיק הופכת את המורים לעובדי קבלן? האם הייטקיסטית היא עובדת קבלן? האם אין חוקי העסקה בארץ שמגינים על עובדים גם מול המעסיק? פיטורים מהיום להיום אינם אפשריים, לא במערכת החינוך ולא בשום מקום עבודה. פגיעה בתנאים סוציאליים או בפנסיה גם היא אסורה ומעוגנת בחוק. על אילו עובדי קבלן מדבר רן ארז?

יתרה מכך, בחודשי הקיץ האחרונים התנהל משא ומתן מול יפה בן דויד והסתדרות המורים, שם הגיעו להסכם שכולל בתוכו חוזים אישיים. נזכיר: הסתדרות המורים מייצגת את רוב המורים ואת כלל הגננות. כנראה מה שטוב למורים ביסודי הוא אסון למורי התיכון.

כרגע, חוזים אישיים הם הדרך הטובה ביותר לגייס מורים מקצועיים ואיכותיים. זו האפשרות לתגמל מורים לפי איכות ותוצאות, ולא רק לפי ותק. זו האפשרות להעלות שכר במקומות הנצרכים לכך, ולא באופן גורף לכלל המורים.

האם חתימת חוזה מול המעסיק הופכת את המורים לעובדי קבלן? האם הייטקיסטית היא עובדת קבלן? האם אין חוקי העסקה בארץ שמגינים על עובדים גם מול המעסיק? פיטורים מהיום להיום אינם אפשריים, לא במערכת החינוך ולא בשום מקום עבודה

רן ארז נלחם כדי לשמר את כוחו של הארגון, את העובדה שכלל המורים כפופים לו ולא זכאים לנהל את משרתם ואת שכרם. זו לא הדרך לשפר את מעמד המורה או את טיב ההוראה והחינוך.

תנו למורים לבחור מה נכון להם, תנו לנו את הקרדיט להבין מה יקדם את התלמידים, את המערכת ואת מעמד המורה. שחררו את האחיזה, הוסיפו גמישות פדגוגית, ניהולית ותקציבית. אפשרו לחוזים אישיים לקדם את החינוך. אל תנהלו את המאבק על גב המורים, על גבנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יאיר וייגלר

הכותב הוא מורה, מחנך ומנכ"ל עמותת "מורים מובילים שינוי"

כדאילהכיר