להפנים את לקחי השואה

יום השואהתשפ"ד מתקיים במרחק של כ־80 שנה משיא השמדת היהודים באירופה, והראשון להתקיים לאחר המתקפה הגדולה ביותר כנגד יהודים מאז. השבועה "לעולם לא עוד" נסדקה מוקדם מהצפוי. לאחר סולידריות קצרה חלה שחיקה מהירה בתמיכת האומות בישראל, ובמקביל נוסקת התמיכה בפלשתינים. התפיסה המערבית־פרוגרסיבית, שלפיה החלש הוא הצודק והחזק הוא הנפשע, אשר התקבעה במובנים רבים בעקבות שואת היהודים, מופנית כעת במלוא העוצמה כנגד היהודים עצמם.

ניתוק תודעתי חריף מתקיים בין נספי השואה ושורדיה לבין הישראלים של ימינו. יפה אדר, למשל, שורדת שואה מבארי, נחטפה ושוחררה לאחר כ־50 ימים בשבי העזתי. ההמונים המוסתים בעולם הפכו את יפה וחבריה מנרדפים שבעטיים יש לנקוט את כל כללי ההומניטריה וחירות האדם, לסמל לדיכוי, כיבוש ופשיזם - שאותו יש להוקיע ושבו יש להילחם.

ביום השואה תשפ"ד אין לנו עוד שום פריבילגיה לשחק בנדמה לי. ב־7 באוקטובר הוסרה הכסות מעל עינינו. איננו יכולים עוד להתעלם מהעובדה שהשואה הבאה אפשרית וקרובה. מיליונים רבים בעולם מייחלים לה, מכינים אותה בשקידה, בהשקעה עצומה, ובכל הרצינות

כאשר נשאל מארק אדלמן, ממפקדי מרד גטו ורשה וחבר תנועת הבונד הא־ציונית, מדוע נשאר אחרי המלחמה בפולין ולא עלה לישראל, ענה שישראל היא יצירה מלאכותית העומדת רק בתמיכת המעצמות. ברגע שלא תהיינה מעוניינות בכך, טען, ישראל לא תוכל להתקיים ולו ליום אחד. סופם של הישראלים, גרס, יהיה בטביעה באוקיינוס המוסלמי שבו הם חיים - תרבותית או פיזית.

יום השואה תשפ"ד מקבל משמעות חדשה ומצמררת - השואה בסך הכל היתה בתרדמת.

התנ"ך מתאר כמה ניסיונות להכחדת היהודים המצוינים בחגים כפסח, חנוכה ופורים. בגלות ספרד היא היכתה לפני כ־700 שנה. בגלות אירופה היו לה מופעים רבים במאות האחרונות. כעת היא עשויה להתפרץ שוב, לא בגלות כי אם במסגרת הריבונות המוגבלת שלנו, השוכנת בין עשרות מדינות, חלקן עוין יותר, חלקן עוין פחות.

ביום השואה תשפ"ד אין לנו עוד שום פריבילגיה לשחק בנדמה לי. ב־7 באוקטובר הוסרה הכסות מעל עינינו. איננו יכולים עוד להתעלם מהעובדה שהשואה הבאה אפשרית וקרובה. מיליונים רבים בעולם מייחלים לה, מכינים אותה בשקידה, בהשקעה עצומה, ובכל הרצינות.

כאשר מנה מנחם בגין, ראש ממשלתנו השישי, את לקחי השואה, הוא טען כי אסור לנו להבליג על רמיסת הכבוד הלאומי היהודי. הוא טען שהשפלתנו מהווה הכשרה להשמדתנו. אם אויבינו מצהירים כי בכוונתם להשמידנו - אסור לנו לזלזל בהצהרתם ולבטל אותה. יש לקחת אותה ברצינות תהומית, גם אם היא נאמרת בידי גורמים הנראים לנו חלשים.

לבסוף, ציין, לא נוכל לסמוך על שום גורם חיצוני שיציל אותנו בעת צרה. לשם כך, טען, עלינו להיות מסוגלים להגן על עצמנו באופן עצמאי ובלתי תלוי לחלוטין.

אם נשכיל סוף־סוף להקשיב ללקחים אלו ברצינות הראויה, יש לנו אולי סיכוי לציין את יום השואה הבא, בתשפ"ה, במצב לאומי משופר יותר. לו יהי.