אל תתנצל שוב

ההיגררות הישראלית למסע התנצלויות רק הגבירה את העיסוק התקשורתי העולמי ואת תשומת הלב שניתנה לפגיעה הלא מכוונת באנשי ארגון הסיוע בעזה, על חשבון אירועים משמעותיים בהרבה

הרמטכ"ל בבית החולים שיפא, צילום: דובר צה"ל

ימים אחדים אחרי הפגיעה הלא מכוונת באנשי ארגון הסיוע "המטבח המרכזי העולמי" בעזה, אפשר כבר לקבוע כי שורת ההתנצלויות הישראליות היתה משגה מכל הבחינות.

במישור העקרוני ישראל שיחקה לידי אויביה וסייעה להם להפוך את היוצרות: במקום להטיל את מלוא האשמה על ארגוני הטרור, שפתחו במתקפה על ישראל ולכן נושאים באחריות מלאה לכל התוצאות של אותה תוקפנות, ישראל מיהרה לקחת את האשמה על עצמה, ולא בצדק. המוות של אנשי "המטבח המרכזי העולמי" לא היה נגרם בלעדי ההתקפה הברברית של חמאס והג'יהאד האסלאמי על ישראל ואזרחיה התמימים ב־7 באוקטובר. יתרה מזאת, הוא לא היה נגרם בלעדי הנוהג של מחבלי חמאס והג'יהאד האסלאמי להסתתר מאחורי פעילות הומניטרית ולנצל אותה כדי לפגע בישראל בחסותה.

במקום להטיל את מלוא האשמה על ארגוני הטרור, שפתחו במתקפה על ישראל ולכן נושאים באחריות מלאה לכל התוצאות של אותה תוקפנות, ישראל מיהרה לקחת את האשמה על עצמה, ולא בצדק

במהלך ששת חודשי לחימה בעזה נחשפנו למאות מקרים של שימוש ציני, שעושים המחבלים ברכבים ובמתקנים הומניטריים לכאורה לצורכי לחימה. בכך הם מפירים ברגל גסה את דיני המלחמה ואת המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ולכן הם, ורק הם, נושאים באחריות לכך שישראל נאלצת (לא מתוך רצון אלא בלית ברירה) להתייחס בספקנות לסמלילים של ארגוני סיוע.

בקשות הסליחה של ישראל לא עזרו גם במישור תדמיתי, בדיוק להפך. ההיגררות הישראלית למסע ההתנצלויות רק הגבירה את העיסוק התקשורתי העולמי בפגיעה באנשי ארגון הסיוע ואת תשומת הלב שניתנה לאירוע הזה על חשבון אירועים אחרים, משמעותיים בהרבה. אם להשתמש בשפה ציורית, רצף ההתנצלויות לא כיבה את האש אלא ליבה אותה.

זאת ממש לא תופעה חדשה. ראינו אפקט דומה במקרה של הריגת מחבל על ידי אלאור אזריה: מייד אחרי האירוע התקשורת הבינלאומית כמעט לא עסקה בו; לעומת זאת, אחרי ששר הביטחון דאז יעלון מיהר לצאת למצלמות ולהאשים את החייל, לא היה אמצעי תקשורת בעולם שלא סיקר זאת. תגובה מתנצלת של ישראל תמיד מעצימה את התהודה, של כל תקרית. כך גם הפעם. אילו הבעות הצער ובקשות הסליחה היו מונעות את החגיגה של הכפשת ישראל בתקשורת העולמית או את הגינויים התורניים באו"ם, עוד אפשר היה לחיות איתן. אבל הגיע הזמן שנבין כי הן רק מכפילות את הנזק התדמיתי.

אם לא די בכך, ההתנהלות הישראלית בעקבות התקרית שלחה מסר מעוות מבחינה מוסרית. שלושה ימים אחרי התקרית הרמטכ"ל של צה"ל מיהר במסע הלקאה עצמית בלתי מוסבר לחלק נזיפות לקצינים הבכירים המנהלים את המערכה בעזה, לרבות אלוף פיקוד הדרום. על המחדל הנורא של 7 באוקטובר, שעלה לנו בחיים של קרוב ל־2,000 בני עמנו, הם לא ננזפו עד היום, ועל שגיאה חד־פעמית דווקא כן?

ולבסוף, חייבים להפנים שההתנצלויות מסיבות נזק במישור מעשי. הרי מה יקרה עכשיו, אחרי שכל הצדדים, ובראשם האויבים שלנו, ראו באיזו קלות ישראל מסכימה להתיישב על ספסל הנאשמים? ניחשתם נכון. המחבלים יעשו שימוש מוגבר במתקנים הומניטריים לכאורה, ביודעם כי קציני צה"ל הנזופים לא יעזו לתקוף אותם, מחשש שתקרית "המטבח המרכזי העולמי" תחזור על עצמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר