"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טכנולוגיות־העל והרוח הישראלית ינצחו

טכנולוגיה, טובה ככל שתהיה, היא רכיב חשוב להתמודדות עם האתגרים המורכבים, אך הוכח שהישענות מוגזמת עליה לא מספקת את ההגנה הדרושה לאזרחי ישראל

,עודכן
0השמעה
מפעל "רשף טכנולוגיה" בשדרות (למצולמים אין קשר למאמר), צילום: רשף טכנולוגיה

מאז 7 באוקטובר מצויה ישראל במלחמה צודקת, עיקשת וקשה. בימים האחרונים אנו עדים לאיומים הקוראים לפגוע בישראל, ואנו נדרשים להמשיך לפעול בעוצמה כדי להתמודד עם כל איום ומכל זירה, קרובה ורחוקה כאחת.

את המלחמה הנוכחית מלווים משברים ביטחוניים וחברתיים, אולי העמוקים והכואבים ביותר שעמדנו בפניהם. המשבר מחדד את ההבנה שטכנולוגיה לבדה לא יכולה לייצר הגנה ולעמוד מול האתגרים הביטחוניים שאיתם ישראל מתמודדת, אך אנו חייבים לה המון. לצד הלחימה בשדה הקרב, אנו צריכים להמשיך להיות ערים לקטרים הטכנולוגיים הענפים שהזניקו את הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות. על ישראל להמשיך כל העת להתעדכן, להעמיק ולהיות מגדלור מדעי וטכנולוגיבמהפכת ה־AI, בזירת הסייבר, בעולם המחשוב הקוואנטי ובתחומים נוספים, המהווים את ליבת השינוי הגלובלי כולו.

הטכנולוגיה הישראלית קשורה בעבותות לעיסוק הביטחוני. אין עוד מקבילה עולמית לכך. חיבור מיידי ומעשי זה הוא חלק ממרכיבי עוצמתנו. ללא עוצמה טכנולוגיות מכוונת משימה - המוסד שבראשו עמדתי בתקופה מאתגרת ואל מול יעדים מורכבים היה מתקשה לעמוד במשימות מעבר לגבולותינו. את הקשר העמוק ניתן לראות בשילוב של בוגרי היחידות הטכנולוגיות מכל המערכת הביטחונית - שירות הביטחון הכללי, המוסד, אמ"ן ו־8200 בתוכו. כמעט בכל יזמות טכנולוגית ישראלית. כנגזרת מכך, חלק מהפיתוחים הטכנולוגיים, הנולדים לטובת מענה לאתגרים מודיעיניים ומבצעיים, הולכים ומוטמעים גם בעולם האזרחי.

וכמו בשדה הקרב - כך גם הזירה הטכנולוגית מורכבת מהון אנושי, מסור ואיכותי. בזכות אנשים ונשים יוצאי דופן אנחנו נמצאים בחזית הטכנולוגיה העולמית - ואף דוחפים אותה קדימה, אל קצה המעטפת ומעבר לה. שני המעגלים האלה, הביטחוני והטכנולוגי, מזינים זה את זה ומשתפים פעולה זה עם זה, ונוצר מעגל חיים שלם, אקו־סיסטם של מעבר של אנשים מוכשרים ממגזר למגזר ושל ידע שמתפתח ונצבר, ובסופו של דבר - הכל משרת מטרה אחת גדולה: שגשוגה והתפתחותה של מדינת ישראל.

היזמות והחדשנות, הרוח היצירתית והמיומנות הטכנולוגית, וכך גם האופטימיות והחוסן המאפיינים את עמנו, בנו ועיצבו את עוצמתו של ההייטק הישראלי, שהוא חלק בלתי נפרד ממרכיבי העוצמה המחזקת את ישראל בבית ובעולם. אופי התעשייה אמנם מחייב קשרים גלובליים, השקעות מצד קרנות בינלאומיות, לקוחות בכל העולם ונוכחות פיזית בחו"ל - אבל העוצמה הטכנולוגית צומחת מכאן. ההייטק הישראלי נמצא כאן כדי להישאר. זוהי הציונות במיטבה.

בשנים האחרונות, ובמלחמת חרבות ברזל בפרט, הטכנולוגיה הישראלית הצילה חיים רבים של חיילים ואזרחים כאחד. טכנולוגיות ישראליות מנעו פגיעה בכוחות הלוחמים בחזית וביישובינו בעורף.

שני המעגלים האלה, הביטחוני והטכנולוגי, מזינים זה את זה ומשתפים פעולה זה עם זה, ונוצר מעגל חיים שלם, אקו־סיסטם של מעבר של אנשים מוכשרים ממגזר למגזר ושל ידע שמתפתח ונצבר, ובסופו של דבר - הכל משרת מטרה אחת גדולה: שגשוגה והתפתחותה של מדינת ישראל

טכנולוגיה, טובה ככל שתהיה, היא רכיב חשוב, אפילו קריטי, להתמודדות עם האתגרים המורכבים העומדים לפתחה של מדינת ישראל, אך הוכח שהישענות מוגזמת ורבה מדי על הטכנולוגיה לא סיפקה את ההגנה המספקת לכלל אזרחי מדינת ישראל.

אנחנו חייבים לכל אלה מאיתנו שפיתחו עבורנו, עבור ביטחוננו, טכנולוגיות ביטחוניות מצילות חיים, אך במקביל יש לחזור להישענות מאוזנת גם על הגורם האנושי שאין בלתו, על מודיעין אנושי ועל האדם המגן פיזית על גבולותינו. אנו זקוקים לחשיבה מחודשת שתשיב שלום וביטחון לכל תושבי ישראל. בתום המלחמה ובשוך הקרבות, יהיה עלינו להתארגן יחד ולעצב את החברה הישראלית מחדש, מתוך רצון להתקדם יחד ולהמשיך לבנות את הבית היחידי שיש לנו עלי אדמות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יוסי כהן

הכותב הוא ראש המוסד לשעבר וראש פעילות קרן ההשקעות SoftBank בישראל, ומשתתף היום בוועידת הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל

כדאילהכיר