"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתנה ושמה בחירות

קשה לצפות שמצפונם של מי שאחזו בהגה ב־7 באוקטובר יביא להחלפת השלטון, וספק אם עוצמתן ויעילותן של המחאות הנוכחיות יובילו לשינוי הרצוי

,עודכן
0השמעה
הצבעה בבחירות לכנסת בישראל, צילום: אי.פי

בחסות רעש התותחים, המילים "היום שאחרי" הפכו למילות קסם, בדומה ל"אחרי החגים". מי ישלוט בעזה? פתרון לחוק הגיוס? פיצוי לאוכלוסיות שנפגעו? התושבים המפונים? הכל ימתין ל"יום שאחרי".

סיסמה זו מזכירה את סמל המחלקה המעניש את הטירונים בפקודה לרוץ אל קו האופק. אלה רצים בצייתנות, מבלי לתת את הדעת שקו האופק מתרחק מהם בעודם מנסים להתקרב אליו.

כפי שנראה כרגע, "היום שאחרי" לא יגיע לפני נובמבר 2026, המועד שבו הממשלה תמצה את ימיה. הנימוק שלפיו בזמן מלחמה אין לקיים בחירות נועד להכשיר את רצון הממשלה להמשיך לשלוט. "זה יכול להוביל לשסע", הם מסבירים, אך מתעלמים מהעובדה שהתסכול מהמנהיגות שכשלה בשמירה עלינו - הוא הרסני הרבה יותר.

הטענה שלפיה בחירות יגרמו לקרע בחברה הישראלית ויפגעו במאמץ המלחמתי נשמעת צינית מצד מי שלאורך השנה האחרונה פגעו בממלכתיות ותרמו לשסע בעם.

אצטלות היראה מפני שסע חברתי וההתמקדות בחיסול חמאס לא יכולות לשמש עלה התאנה שמסתיר את הצורך בבחירות עכשיו. אדרבא - הצהרה על בחירות מוקדמות יכולה היתה לחזק אותנו כחברה דמוקרטית, וליצור מראית עין של אכפתיות מצד מנהיגות שלא זוכה לאמון הציבור.

הצגת המאזניים כאילו בצד האחד ניצב חיסול חמאס ובצד השני קיום בחירות נועדה לסמא את עיני הציבור. בחירות מוקדמות יכולות היו להיות המתנה הגדולה ביותר עבור החיילים ומשפחות החטופים, הוקרה גדולה למשפחות השכולות ולאובדן שלהן והבשורה הגדולה ביותר שאפשר להעניק לעם כולו. אם הממשלה בטוחה כל כך שהיא היחידה שיכולה להוציא את המדינה מהמצב - שתתייצב למשפט הציבור.

בעוד רוממות ה"יחד" בפיהם, הפוליטיקאים עושים פוליטיקה גם בימים אלו, בזמן מלחמה. זוהי פוליטיקה חמקמקה ומתמרנת, שמתעלמת מהפיל שבחדר: הצורך ללכת אל העם ולשאול את דברו. כל ממשלה שתקבל מנדט מחודש מהציבור - תהיה משוחררת מהצורך להנפיק סיסמאות כדי לגרור עוד זמן בשלטון. ממשלה כזו תוכל לקבל החלטות בצורה טובה ושקולה יותר מזו הנוכחית, שנאלצת להשקיע משאבים בהישרדותה במקום בחיסול חמאס.

בחירות מוקדמות יכולות היו להיות המתנה הגדולה ביותר עבור החיילים ומשפחות החטופים, הוקרה גדולה למשפחות השכולות ולאובדן שלהן והבשורה הגדולה ביותר שאפשר להעניק לעם כולו

קשה לצפות כי מצפונם של מי שאחזו בהגה ב־7 באוקטובר יביא להחלפת השלטון, וספק אם עוצמתן ויעילותן של המחאות הנוכחיות יובילו לשינוי הרצוי. לפיכך, הדרך היחידה לחלץ את מדינת ישראל מהמקום הנמוך שבו היא נמצאת, תיסלל רק באמצעות מהלך של אי־אמון קונסטרוקטיבי. רק שיתוף פעולה מתוך הכנסת, של כוחות אופוזיציה עם גורמים הגונים בקואליציה שמאסו במנהיגות הנוכחית, יביא לחילופי הנהגה ויגאל את עם ישראל, רגע לפני ההכרעות החשובות.

קומו ועשו מעשה שיכניס אתכם לספרי ההיסטוריה - הקימו ממשלה חלופית. זה מהלך שיש בו סיכון פוליטי, אבל הציבור יידע לפצות אתכם ולשאת אתכם על כפיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

צביקה וינר

ד"ר צביקה וינר הוא מרצה בחוגים לכלכלה וניהול במכללה האקדמית גליל מערבי

כדאילהכיר