מהו ניצחון מוחלט?

השבועות הקרובים שאותם נחווה כעם יש בהם כדי ללמד אותנו מסר חשוב בהתמודדות עם האויב הנוכחי. ממגילת אסתר, דרך סיפור יציאת מצרים, יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות - כל אלה מייצגים "ניצחון מוחלט" על האויב. גם עתה על ישראל לחשוב כיצד היא משיגה "ניצחון מוחלט" על חמאס, כזה שישמיד את היכולת הצבאית שלו, אבל גם יעקר מהותית את הרעיונות הרצחניים של הארגון.

אמירתו של מג"ד 82, סא"ל אופיר כספי, כי בעיניו "הניצחון המוחלט" הוא להקים יישובים בעזה זיכתה אותו בנזיפה בטענה שהיא פוליטית. אך עלינו לדון אחת ולתמיד, לעומק ובכנות, אם אין זו דווקא אמירה ביטחונית ולא פוליטית. התפיסה הביטחונית רואה ביישובי יהודה ושומרון כמי שמפרידים בין הרשות הפלשתינית לערי ישראל, וביישובי גוש קטיף כאלה שהגנו בעצם נוכחותם על יישובי העוטף. הם לא אידיאולוגיה - הם חיץ ומגן.

אם נסתכל בראייה מפוקחת על האזורים שמהם עקרנו את ההתיישבות בקיץ 2005, נראה שבהם מתמקדת שיאה של הלחימה, הן ברצועת עזה והן בצפון השומרון. במקומות הללו אנחנו חייבים "ניצחון מוחלט".

השבוע קראנו במגילת אסתר כי מרדכי ואסתר השכילו להבין שלא נכון להסתפק "רק" במענה ישיר לגזירת המן, אלא בצורך לתת מכה ניצחת. לכן פנתה אסתר לאחשוורוש וביקשה יום לחימה נוסף כדי להותיר חותם. באותו יום הרגו היהודים 75 אלף מאויביהם ותלו את עשרת בני המן על העץ. המסר היה ברור בממלכה ומחוצה לה.

גם סיפור יציאת מצרים וגאולת ישראל לא נגמר בעשר המכות. הקב"ה מבין שהמצרים לאורך המכות כולן מייצרים נרטיב אחר כלפי עצמם וכלפי העולם. השמדת פרעה וצבאו בקריעת ים סוף היא "ניצחון מוחלט", כזה שמרתיע ומעקר את הרעיון לשעבד את בני ישראל. משמעות הניצחון המוחלט באה לידי ביטוי בשירת הים: "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ". בשורה התחתונה, כולם נרתעו מעם ישראל.

התפיסה הביטחונית רואה ביישובי יהודה ושומרון כמי שמפרידים בין הרשות הפלשתינית לערי ישראל, וביישובי גוש קטיף כאלה שהגנו בעצם נוכחותם על יישובי העוטף. הם לא אידיאולוגיה - הם חיץ ומגן

גם בימי הלאום ניתן למצוא עיקרון של "ניצחון מוחלט". יום השואה שמצוין במדינה יהודית עצמאית הוא ניצחון על השאיפה הנאצית להשמיד את העם היהודי לבל יקום עוד. יום הזיכרון ויום העצמאות יש בהם "ניצחון מוחלט" על השאיפה להשמיד את הרעיון הציוני, למנוע הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. ב־1948 ידענו היטב להעביר מסרים, הרתענו את האוכלוסייה בערים המעורבות והקמנו יישובים, גם אם אלה אחזו במעדר וברובה באותה העת.

את כל אלה על ההנהגה המדינית והצבאית ליישם. עליה להבין את משמעות "הניצחון המוחלט", לאפשר לחיילי צה"ל ללחום כאריות כנגד האויב, וכן, גם לנקום, אבל מעבר לכך לייצר מצב ש"ביום שאחרי" תיוותר מסקנה אחת בצד השני: שמתקפת חמאס תיזכר כאסון לאומי לפלשתינים. על ישראל לא רק להרוג את המחבלים באופן פיזי, אלא לפגוע באידיאולוגיית חמאס. דבר זה יושג רק אם נפנים את ערך "הניצחון המוחלט" ונרתיע לדורות.